כמה שהחיים לא הגונים.
"אני די נרגשת שאני כותבת את המילים האלו,
אני יודעת שהם יהיו זיכרון אחרון ממני בעולם הזה.
העולם הלא צודק או הכן צודק הזה... אתם תחליטו.
מלאו לי 15 לאחרונה, אני עוד ילדה, תינוקת בעולם הזה...
הספקתי להתאהב, הספקתי לשנוא,
הספקתי להיכשל ולעומת זאת גם
להביא 100 הביתה שנתלה בגאווה על המקרר במטבח.
הספקתי להגיד לילד שאני אוהבת אותו,
הספקתי להגיד לאמא ואבא
תודה על התמיכה גם ברגעים הקשים
(וכן, יש הרבה מדי,).
הספקתי לקנות את הג'ינס ב500 שקל וזין על הכול,
כי בשביל מה עבדתי כל החופש?
הספקתי...
לאכול את הארוחה הכי טעימה בעולם,
הספקתי לעזור לזקנה לעבור את הכביש,
הספקתי ללכת להופעה של הלהקה שאני הכי אוהבת,
גם אם זה דרש ממני נסיעה לצפון ביום גשום..
הספקתי לקחת מקום 1 בריקוד בקבוצה,
הספקתי להישאר לילה אחד ולהסתכל על הירח,
לדמיין שהיו אנשים שנגעו בו והיו עליו
הספקתי לנסות פעם אחת איך זה
לגשת למבחן בלי להתכונן בכלל,
הספקתי לשבת, ולכתוב לכם את זה..
כל הדברים שכתבתי לכם הספקתי לעשות
מהיום שהודיעו לי שסופי קרב...
עד אז.. לא היה לי אומץ..
עד אז.. מנעתי מעצמי ליהנות
מהדברים הקטנים של החיים
עד אז.. לא הבנתי מה הם חיים
ודווקא בצורה אירונית שכזאת
שהודיעו לי שהרבה כבר לא נשאר לי..
אז התחלתי לחיות..
אני לא רוצה לבוא ולהגיד לכם: " תיהנו מכל רגע",
כי זה אבסורד ואני יודעת שזה בלתי אפשרי.
אני לא רוצה לבוא ולהיכנס לראש של כל אחד ואחת מכם
שקוראים את זה ולדרוש מכם
לרחם עלי ולהגיד: 'כמה העולם ככה או אחר'
אני רק רוצה שתדעו ותזכרו דבר אחד:
החיים האלה כמה שהם לא הוגנים
כי,
הילד שאני אוהבת מאוהב באחרת
והג'ינס ב500 שקל בכלל לא מתאים לי
ושאמרתי לאמא ואבא תודה הם ראו
בכלל את החדשות של ערב חדש
ושאכלתי את הארוחה מיד אח"כ כאבה לי הבטן
וה100 שקיבלתי היה במקצוע הכי לא חשוב
והנכשל כמובן במתמטיקה
וההופעה שהלכתי...
הייתה עם הפסקת חשמל באמצע השיר הכי טוב
התחרות של הריקוד אפילו לא שודרה בטלוויזיה...
אבל כל זה.... לא משנה!
כי אני יודעת שעשיתי מה שרציתי לעשות!
וזה מילא אותי בהרגשה הכי טובה
ההרגשה האחרונה שזכיתי להרגיש בחיים האלה.
אל תשמרו דברים בלב, תוציאו אותם
אל תאבדו פרופורציות, תנסו לייצב את עצמכם
אל תתביישו להגיד לאדם שאתם אוהבים אותו,
מניסיון זו ההרגשה הכי מדהימה בעולם לשמוע את זה
אל תעצרו את עצמכם. תהיו אתם עצמכם בכל זמן נתון שיש לכם..
ואל תשכחו אותי, כי לא אשכח אוותכם!
תשמרו על עצמכם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: