הפרפקציוניסטיות הזאת..
השאיפה לשלמות,
השנאה העצמית הזאת
הרצון להעלם,
להיכנס לשינה עמוקה
ולא לצאת ממנה יותר לעולם
הרצון להיות הכי מכולם
הכי יפה , הכי רזה , הכי טובה.
"אז...
איך זה שילדה כלכך קטנה
וילדה כלכך יפה
הורסת ככה , את החיים והנשמה שלה ?"
שמעתי אתכם אומרים את זה .
קטנה ? כן
יפה ? בעייני המתבונן
הורסת ? אני לא הורסת את החיים והנשמה שלי
אני פשוט גורמת לנשמה להירקב ולגוף להתכווץ
אני מתגעגעת אליכם , מדהימים שלי
אתם שהקשר שלנו הסתיים בשל העובדה שאתם
' אוהבים אותי , ולא כמו אחים '
אני כלכך צריכה אתכם
למה תמיד אנשים מתאהבים
באנשים הלא נכונים ?
ולמה לעזאזל אכפת לי מכולם
למישהו בכלל אכפת ממני ?
אני נשמעת הכי צומי בעולם כרגע
אבל וואלה .
אולי אני בעצם סתם ילדה קטנה
וגחמנית שמחפשת רק צומי ?
לא שחסר לי , באמת שאני לא
מרגישה שיש לי חיסרון בתשומת לב
וכולכם , וכולכן , תמיד אמרתם לי שאתם אוהבים אותי
ושאני מדהימה , ושאני האושר והחיים והנשמה שלכם
אבל .... אני פעם האמנתי,
עכשיו כבר לא,לא יכולה..להאמין
לא לכם,
ולא לערסים ששורקים וקוראים לי 'כוסית'
ולא לאמא ואבא והדודים שאומרים שאני יפה
ולא למוכרות בקניון שאומרות שכל ג'ינס יושב עלי יפה :/
אני לא מאמינה לאף אחד , פשוט ככה
והשריטה הזאת , בראש וגם בלב
בגללו ובגללה.
שני האנשים שהיו מחוברים לי בנשמה
שני האנשים שקרעו לי את הלב באכזריות שאין כמוה,
אתם הרבה ממה שאני הפכתי היום .
למה אני לא מסוגלת להאמין לאנשים ובאנשים ?
הרי אני הכי מנסה בעולם להיות אופטימית.
החיים כלכך מפתיעים לפעמים ,
סוחפים אותך לעולמות שונים
למצבים משונים
לרגשות מעורבים
הם יכולים להפוך לך את החיים בסיבוב של 180
זה כלכך מוזר לשמוע את השיר שלה
ולעצור את הדמעות בעיניים
זה כלכך מוזר לשמוע את השיר שלו ,
שהייתי בוכה בכל פעם שהייתי שומעת
ופשוט...פתאום לא עושה לי כלום .
הגעגוע למגע הזה שלפעמים דוקר מרוב שהוא נעים
המגע החמים הזה , של ההרגשה
הבטוחה הזאת כשמחבקים אותך
שמותירה בך מן צל של געגוע
לאותו מגע מוכר-מנוכר .
מגע אסור ? מגע מותר ?
לפעמים אתה מוצא עצמך משתוקק
למגע של אנשים מסוג זה
ולפעמים יש לך יותר מידי ממנו.
ולפעמים ... המגע הזה פשוט לא נעים לך יותר
הוא צורם לך בעור , חודר לתוכך
בתחושה של אונס.
גורם לך להיסגר בפני העולם
ולהיגעל מהסובבים אותך
להיגעל מאותו בנאדם שהמגע שייך לו .
להתרחק .
כמו שאמרתי ,
החיים יכולים להיות כלכך מפתיעים לפעמים .
ולפעמים ... כלכך בא לי לשקוע ברחמים עצמיים ולהסתגר .
"החיים שלך כלכך מושלמים"
"הייתי מתה להיות במקומך"
"מה את בוכה? תראי איזה יפה את ! "
"את אחד האנשים הכי עמוקים שאני מכיר"
"את היחידה שאני מרגיש איתה הכי טוב בעולם"
"את מדהימה"
"את רזה !!"
בולשיט אחד גדול.
החיים שלי כלכך לא מושלמים
ולא , לא היית מתה להיות במקומי.
אני לא בוכה בכלל , סתם אומרת מה שאני חושבת .
זה עוזר לי שאני בנאדם עמוק , מה , אני בוֹר?
אני בכלל לא מדהימה , אני סתם ילדה שולטת בעצמה.
להפסיק לתת לאנשים לפגוע בי ? אתה מעדיף שאני יפגע בך ?
דיי להגיד שאכפת לכם ממני.
If you needed love
Well then ask for love
Could have given love
Now i'm taking love
And it's not my fault
Cause you both deserve
What is coming now
So don't say a word
Wake up call,
Caught you in the morning with another one in my bad..
Don't you care about me anymore?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: