עיניה נעצמות,
רגליה נרדמות,
גופה מאבד שליטה,
היא נופלת, נשמעת חבטה,
ראשה כבד עליה,
לא יכולה להזיז את ידיה,
לא מצליחה להזיז את שפתיה,
רוצה שתגאל אותה מכל יסורייה,
שותקת, וכואב לה כל כך,
נאבקת, והסיוט עוד נמשך,
הסבל לא נגמר לעולם,
הזכרון לא עוזב אותה אף פעם,
בלילות חושבת רק על המעשה,
לא מסוגלת לצאת מזה,
שהצליחו לרמות גם אותה,
טיפה אחת בכוס המשקה ששתתה,
טיפה אחת ששינתה את חייה,
טיפה שהרסה את כל נעוריה,
הרסה אותה נפשית,
היא שוב בוכה חרישית,
בטחה באדם הלא נכון
ניצל אותה ואז נעלם פתאום,
היום היא כבר לא בוטחת באף אחד,
ואם זה מסוכן בשניים, היא מעדיפה להיות לבד.
