לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Love Is The Answer


People Always Leave

Avatarכינוי: 

בת: 33

ICQ: 257600277 



מצב רוח כרגע:



מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוקטובר 2010    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

10/2010

It's getting hard to keep pretending


לפני כמה זמן דפדפתי קצת בבלוג שלי,

ושמתי לב כמה הפוסטים שלי אותו הדבר חח

לא טוב לי,

ואז משו משתנה,

ואז הגישה שלי משתנה ויש בי שינוי,

ואז שוב לא טוב חחח

אולי בגלל זה אני מרגישה כל חודש כאילו אני בנאדם שונה.

 

 

אגב הבנתי עכשיו,

כמה ילדים באמת אכזריים.

אבל למה בעצם הם אכזריים?

כי הם אומרים בדיוק מה שהם חושבים

וכי הם עושים מה שבא להם באותו הרגע?

אז מה בעצם אנחנו כאלה יפי נפש כי אנחנו משקרים ומסתירים דברים?

נשמע לי מוזר העניין הזה....

 

 

אני לא יודעת אם אפשר או יותר נכון אם כדאי להשפיע על החלטות של אנשים,

ולא רק העניין האם זה בכלל שווה תמאמץ,

אלא.. למה לי צריך להיות אכפת כשלאחרים לא?

 

מה שהכי מצחיק אותי זה שידעתי מה יקרה,

וקרה בול כמו שחשבתי...

ואני יודעת גם מה יקרה בהמשך

ו...

כנראה שזה בלתי נמנע,

אנחנו אנשים בוגרים

(חלקינו לפחות)

והגיע הזמן שכל אחד יחליט תהחלטות שלו ויעמוד מאחוריהם

ומאחורי ההתנהגות וההתנהלות שלו.

 

 

ולסיכום כל הנושאים הלא קשורים שכתבתי פה חח

שיהיה לכולם סופ"ש אש :)

 

 

 

 




 

 

 

נכתב על ידי , 22/10/2010 17:38  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של מאור ב-12/11/2010 05:14
 



שנתיים בלעדייך.


פעם שלישית כבר שאני מנסה לכתוב פוסט.

 

קשה להאמין שכבר עברו שנתיים.

לא מתעכל אצלי שהיא לא פה יותר.

יש הרגשה כאילו פשוט הרבה זמן לא ראיתי אותה,

ומתישהו כשאני אהיה בדרך הביתה אני אתקל בה למטה.

 

מה שלא יקרה.

 

היומיים האלה תמיד מלאים בזיכרונות עליה,

לא משנה מה אני עושה או במה אני מתעסקת,

חושבת עליה.

בדרך כלל הימים האלה גם גורמים לחשוב על החיים,

אפחד אחד לא יודע כמה זמן יש לו ולכן צריך לנצל כל דקה.

היא מזכירה לי כמה מאושר אפשר להיות לא משנה מה קורה בחיים שלך,

תמיד אפשר למצוא את הטוב ולחייך.

נשבעת שאני מתגעגעת אליה כל כך.

כל כך הרבה רגעים שחשבתי שעוד נחלוק,

כל התפניות בחיים..

סיום בצפר.. צבא..

חלמנו על הרגעים האלה.

ביחד.

ועכשיו הכל בלעדיה לא אותו הדבר.

היא עדיין פה איתי בכל דבר שקורה..

תמיד אני מדמיינת אותה, את התגובה שלה.

אנשים באמת תופסים חלל מסויים אצלך..

לכל אחד יש פינה משלו אצלי,

שאף אחד לא יוכל למלא חוץ ממנו..

ואני תמיד ארגיש את החלל שהיא כבר לא יכולה למלא בי.

 

 

 



 

יהי זכרך ברוך אהובה.

 

נכתב על ידי , 5/10/2010 15:22  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שיר לתיאור ההרגשה ב-17/10/2010 23:34
 





18,363
הבלוג משוייך לקטגוריות: נוער נוער נוער , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לMe ^____^ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Me ^____^ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)