אני ממש מפחדת שתיהיה עוד פעם מלחמה! אחרי החופש שעבר שחטפנו הפגזות וכאלה אני חיה במין לחץ רודף כזה... כל פעם שאני שומעת אופנוע עובר אני בטוחה שזה סירנה ושאני שומעת ת'ילדים המפגרים שיש להם צלצול של סירנה בפלא' אני ממש בלחץ!
למרות שבקיץ שעבר הייתה מלחמה אני חייבת להודות שדווקא דיי נהנתי חס וחלילנ לא מהאנשים+חיילים שנספו וגם לא לשבת בבית.. אלה מזה שכל הזמן דאגו שניהיה מחוץ לאזור המלחמה... נסענו לכל כך הרבה מקומות ועשינו כל כך הרבה דברים שבתכלס כמעט ולא הייתי בבית!
אבל השנה, השנה אם זה יקרה זה יהיה אחרת! אח שלי התגייס בקיץ שעבר... ואפילו מחר הוא הולך לקבל סיכת לוחם ויש המון טקסים לסיומי הקורסים שהוא השתתף בהם. אבל אם תיהיה שוב מלחמה אח שלי! הוא יהיה שם.... אח שלי הוא, הוא הדבר הכי חשוב לי!!! בכלל כל המשפחה שלי אבל הוא, הוא במיוחד! אולי כי הוא הבן היחיד במשפחה חוץ מאבא שלי?! ואולי כי אנחנו כל כך בקשר טוב?! לפעמיים שאני שומעת חברות שלי מדברות על אחים שלהם וכמה הם לא מסדרות איתם.. זה קצת משונה לי אני ואח שלי אף פעם לא רבנו באמת! ברור שהיינו הולכים מכות, ורבים על השלט אבל זה בכלל לא היה ברצינות! אני מספרת לו הכל והוא תמיד נותן עצה טובה... הוא שומר עליי כי אני האחות הקטנה שלו! אני אפילו לא יכולה להתמודד עם המחשבה שיכול לקרות לו משו...
איך.. איך המשפחות יכולות להתמודד עם אובדן של בן משפחה?? איך הם יכולים להמשיך לחיות?
אף פעם לא אבד של מישהו קרוב אלי!! טפו טפו טפו!!! הפעם הראשונה שהייתי בהלוויה הייתה השנה, בהלוויה של אחד מהאנשים בישוב שלי!
אני לא מבינה איך?! והדבר היחיד שאני יכולה להגיד זה ש... שאני מפחדת!!!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
