(כן כן קושקוש, עוד לא ביזבזתי אותם!)
אני מאושרת.
יומיים מדהימים עוברים עליי. בעצם... מאתמול אחריי הצהריים.
הייתי עם חברה של אבא שלי... אה סליחה, ידידה.. (ברור.) הלכתי איתה עם הבן שלה ועם אבא שלי לאיזה שוק בטיזי נאבי, אבל מה זה משנה?
היה לי כיף, היא כל כך חמודה... אני חולה עלייה.
גם היא אוהבת אותי מאוד, בשישי עזרתי לה להכין ארוחת שישי, וישבנו לראות טלויזיה ודיברנו קצת, ובערב אבא שלי הצטרף..
ו... כל הערב היו לי טלפונים, עד שפעם אחת היא התעצבנה וענתה , ודיברה עם ידיד שלי (ממש לא פאדיחות כמו שאתם חושבים), ואמרה לו לשמור עליי והיא קראה לי פנינה XD איזה בובה היא!
אין כשאני אוהבת מישהו אני הכי מפרגנת לו בעולם.
ככה בדיוק עם שוש שלי... אני אוהבת אותו...
זה נורא מוזר, אני לא אוהבת אותו כמו שאהבתי את האקס.. (זאת הייתה אהבה אמיתית), אני אוהבת אותו... כמו ידיד...
אבל כשאני באה להגיד לו את זה, הלב שלי לא מוכן לוותר עליו.
אני צריכה אותו, אני אוהבת אותו, ואני לא מוכנה לוותר עליו בעד שום הון שבעולם!
רגשות הן מסובכות כל כך..
לא רע לי... אני מאושרת. אבל אם לא הייתי כזאת עצלנית יכולתי להיות יותר.
יותר מאושרת
יותר שמחה
יותר שלמה
יותר מושלמת ממה שאני
צורת החשיבה הזאת לא טובה, אני יודעת... אבל מה אני יכולה לעשות? זאת אני, כבר שנים
יהיה קשה להשתנות...
אתמול בערב יצאתי עם ידיד שלי אחריי חצי שנה(?) שלא ראיתי אותו... היה.... נחמד....
היה בעיקר טעים XD אהבתי את המסעדה שהלכנו אליה... בא לי ללכת עם אהובי לים
בא לי ללכת לשם בלילה, רק שנינו לבד...
בא לי להיות איתו בשקיעה כשהשמש יוצאת מן הים.. מביטה עלינו
בא לי להתחבק איתו חזק חזק, ולהרגיש את ליבו פועם... לדעת שהוא מתרגש כשהוא איתי...
ואחרי זה להסתכל בעיניים המדהימות שלו.. ולדעת בדיוק מה הוא חושב...
ואז הוא יגיד לי... נושי שלי, אני אוהב אותך, ואז יתן לי נשיקה רכה על השפתיים
ואז נמשיך להתחבק, להרגיש אחד את השנייה...
זאת אהבה.
יש לי מזל שיש לי אותו... אני מרגישה איתו שלמה , ושסוף סוף מישהו רוצה אותי באמת... בניגוד לכל הבני זונות שהייתי איתם לפניו.
אז זהו... אני מאושרת.
סייברית