המזבלה

או סבטלנה.. זה לא משנה. כל הרוסיות הן אותו הדבר... וגם האוקראיניות

יש לי חלום..

כבר כמה שנים שאני מפנטזת על זה... (בערך כמו על הרישיון נהיגה)

שנראה כרגע בלתי מושג...

החלום שלי הוא להקליט סינגל (שיר בודד לכל המתקשים) שהמילים הן שלי..

שיר שאני שרה.. (ולכל הצינים, אני שרה די יפה )..

משהו שלי...

כמובן שזה לא יתגשם אם אני לא אעזור לזה לקרות, וכל הבלבלאט הזה...

אבל עדיין...

אני שומעת על כל כך הרבה בנות שכן מצליחות לעשות את זה.

ולמה אני לא?

יש בי משהו שמאכזב אותי כל פעם מחדש..

משהו שכבר התרגלתי אליו ואולי אני רוב הפעמים לא שמה לב אליו

לא יודעת להסביר את זה, אבל כל פעם שאני רוצה משהו, משהו שנראה כבלתי מושג כביכול, אני פשוט לא מצליחה להשיג את זה.

וכמה שזה לא יראה קרוב, אני פשוט תמיד אהיה "ליד".

התיאשתי.

 וכנראה גם שהביטחון שלי התייאש ממני, כשאני רוצה משהו אני צריכה ללכת על זה עד הסוף ולא לעצור באמצע...

ובהסבר פשוט- כמו להפסיק לאונן בדיוק שניה לפני שאני גומרת.

מתסכל משהו...

זה לא שזה לא בשלטתי... בטח שזה בכן, אבל אני פשוט כל כך חסרת ביטחון בדברים מסויימים שזה מונע ממני לפעמים המוון דברים חשובים בחיים.

יש לי עוד כל כך הרבה דברים שאני רוצה..

אבל אני חושבת שהסינגל יהיה הישג כלשהו... משהו שיגרום לי להתגאות בעצמי ולהגיד "זה שלי, ואתם יכולים לאכול זין" (הינה עוד אחד מהדברים שרק אם היה לי טיפה יותר ביטחון הייתי אומרת, באמת!)

היופ אכלתי סושי לראשונה..

משהו עם אבוקדו וסלומון, נחמד.. רק אם האבוקדו לא היה זה היה יכול להיות הרבה יותר טעים..

והרוטב שהיה ליד זה... טעים:)

אבל יקר.. יקר מדי.. ועוד הלכתי למסעדה שהיא זולה יחסית.. אבל 30 ומשהו שקל ל 8 יחידות זה מוגזם קצת, לא?

טוב... דיי עייפתי...

לילה טוב לכם, סייברית