המזבלה

"אם את לא רוצה באמת אל תעשי את זה, גם אם זה צעד מוטעה זה יהיה הכי נכון בשבילך"

משפט חכם, תחשבו על זה.

אז מה..

נדיר שאני מעדכנת בשעות האלה (נראה לי)

וואי, יש מצב שעליתי על מכרה זהב, או שאלה סתם אבנים מצופות...

לא יודעת עדין, צריך לבדוק..

החלטתי (כנראה) באופן סופי לפרוש מהלימודים.

נכון שעדיין לא גיבשתי דעה אחת שמובילה אותי להחלטות שנכונות לי עכשיו, אבל אני די בטוחה שאני עושה את הצעד הנכון שאני פורשת.

גם ככה לא היה סיכוי שאני אסיים 12 שנים, ועוד עם בגרות, אז בשביל מה בכוח?

למרות שהייתי מתה ללכת למסיבת סיום בסוף י'ב, וללכת למסיבת פורים האחרונה בבית ספר, ולהרגיש שוב את ההרגשה הזאת של ה"הכי גדולה בבית ספר",

ולקבל את הכבוד הזה... ושלא נדבר על ללמוד רק עד פסח, למרות שגם ככה אני אלמד עד סוף השנה כמו כולם, כי יש לי מלא השלמות...

חזרתי לעבודה.

חזרתי לעוד אצל השטן

דווקא נחמד לי, עכשיו בין כל הבנות 14- שמסתובבות שם אני נחשבת העובדת הכי טובה , מה שברור שגורם לי להרגיש סופר טוב עם עצמי.

ומה שגורם לי להיות בולטת מדי שם, מה שלא טוב בשבילי כרגע.

טוב נו, לפחות בשבוע שאני עובדת שם עשיתי איזה 400 שקל..

נקנה איזה עקב חמוד... או משקפיים חדשות.. פאק אני חייבת חדשות.

נדפקתי חזק בחופש הזה...

בלי אילת, בלי כינרת, בלי ווליום, בלי לימודים, בלי חיים, אבל היי! לפחות אני עושה קצת כסף!!

כיף לי

טוב יש לי עבודה עוד שעה...תיים, צריכה ללכת להתארגן..

ביי בנתיים

סייברית

כי שרמוטות אף פעם לא מתות, רק מזדקנות כל הזמן...

בלה

מחר על הבוקר צו ראשון..

לכו תדעו איך יהיה, מה יהיה, אני מקווה שאני לא אשכח ללכת לשם גם הפעם.. אין לי כוח שיבואו כמה חיילים לגרור אותי מהבית לשם... למרות שהמחשבה על זה לא רעה בכלל אם תשאלו אותי.

בא לי שיגמר כבר ה"חופש הגדול" הסיוטי הזה..

טוב הוא לא באמת כזה נורא, סתם אין לי כוח ללמוד ולעשות בגרות בהסטוריה, ושוב לא לעבור. כי הרי זה שקוף שאין מצב שיתנו לי מגן שעובר את ה30, גם הפעם.

איך אמרו חכמים? ההיסטוריה חוזרת על עצמה. (מי כמוני יודעת, למדתי את היחידה הראשונה כבר 3 פעמים ועדיין לא מצליחה לעבור את ה50)

ת'אמת שהציונים לא כאלה חשובים, כל עוד אני הולכת לשם יום יום... זה לא באמת משנה להם הציונים, ובינינו, גם לי לא.

שלא תגידו במקרה שהראש שלי לא בלימודים, וכל היום אני רק מתעסקת בבנים, כי זה לא מדוייק, אני מחלקת את הזמן שלי שווה בשווה גם עם המחשב. שליש יום (הבוקר בעיקר) הולך על אמסמסים, השלישי השני על חברות\חברים (אחר הצהריים כמובן), ובערב אני מסתגרת בחדר ( סתם כי אין לי כוח לקריזות של אמא)

וגם לא מצליחה לקבוע דייט נורמלי כי אני "עסוקה" מדי.

איך אני רואה שאת שנת הלימודים החדשה אני פותחת בהברזה מהבית ספר לטובת איזה מישהו שמחכה לי בקניון הקרוב

משעמם לי

כבר כמעט שבוע לא דיברתי עם אף אחד נורמלי... אני מתחילה להדבק מהחברות שלי בבת ימיות שלהן... זה לא בריא לי.

בקצב הזה אני עוד אהיה אחת מהן... סתם.

אני אוהבת אותן, באמת נו.

וואי כבר איזה חודשיים לא הייתי בים..

ואולי זה דווקא טוב, ראיתי את חברות שלי חוזרות משם כשהן נראות כמו גמבה ממולאת.  חיחי

טוב הגיע הזמן לישון... שחס וחלילה לא יצא שאני ישנה פחות מ893724624346856.9084587 שעות... אחרת אני אהיה עייפה.

האמת שאני גם גמורה מעייפות... לא יודעת למה אבל הבית ספר ממש מעייף אותי..

טוב נו.. ניחה.

לילה טוב לכם..

סייברית