אז ככה..
יש ימים בחופש שאני קם ממש מאוחר בססביבות 5-4
וזה דופק את כל היום ואני ממש לא מת על זה.
בימים האלה שהשעות עד הערב עוברות כל כך מהר ואין לך זמן לדבר עם חברים שלך
מה עושים היום בערב אז אתה מעדיף לא לפתוח את זה ולנסות לישון בשעה נורמלית..
בימים האלה השעות עוברות כל כך מהר ואני בקושי מרגיש שעשיתי משו ביום הזה..
ואז בלילה אני לא נרדם ומתחיל להרגיש מין ריקנות..
גם עעם אני מדבר עם חברים שלי וידידות שלי באייסקיו זה לא משנה את זה..
אני לא יודע ממש איך אני כותב עכשיו ואני מערבב בין כל מיני נושאים אני מקווה
שלא תתבלבלו..
אני לא יודע איך אבל הגעתי למסקנה שאני דיי אטום מרגשות..
כבר ה-ר-ב-ה מאוד זמן לא אהבתי משהי באמת והאמת שזה דיי חסר לי ..
אני באמת מקווה שזה יגיע לבד כמו שאומרים ואני לא ממש מנסה כבר לחפש את זה..
כי אפחד לא יכיל להגיד שיש משו רע בלהיות מאוהב אולי הפרידות כואבות אבל בסופו
של דבר כמעט ולא מתייחסים אל זה ומסתכלים אל הדברים הטובים..
אביב.