הכי טוב ככה :)

אבא שלה חזר לחדר שלו מהר ושיחק אותה יושן
לראות מה היא תעשה ....

אוריאן הסתכלה ובדקה שאף אחד לא מקשיב ואמרה :

אוריאן:" טוב תקשיב ההורים שלי נירדמו עוד חצי שעה תיהיה בפארק של מירון "
רון :" טוב אישתי מואה "
אוריאן: " מממואה "

היא ניתקה תטלפון והלכה להתכונן ,
בנתיים אבא שלה היה במיטה ועדיין משחק אותה יושן
הוא היה עצבני שלבת שלו יש חבר ועוד להיפגש איתו באמצע הלילה
היא תלמד לקח הוא הבטיח ....

אוריאן נכנסה לחדר שלה והתלבשה בשקט שאף אחד לא ישמע ,
התאפרה מהר לקחה מפתח ויצאה מהבית ....

- - -

התקשרתי לכפיר היה לי משעמם

כפיר : " הלו ? "
אני: " מה קורה מאמי ? "
כפיר : " בסדר נשמה את לא הולכת לישון כבר אחד בלילה ?  "
אני :" אני לא עייפה "
כפיר:" אה טוב.... "
אני : " חחח ממחר אני במקיף שלך :) "
כפיר :" בעזרת השם הלוואי תתקבלי , את הולכת לפנימיה שם ? "
אני :" לא ניראלי מאמי אתה גר שם בפנימיה ? "
כפיר :" לא איזה חחח "
אני :" אתה שומע רציתי לדבר איתך על מה שקרה פעם אחרונה"
כפיר : " מה קרה ?"
אני :" שעמדנו להתנשק "
כפיר :" מותק זה כולה נשיקה ואפילו לא התנשקנו " הוא התבייש להגיד שהוא הרגיש משהו
אני: " מה אתה יעני אחד שלא מרגיש כלום ? "
כפיר :" את לא מכירה אותי , אני לא אוהב אף פעם "
אני :" חבל... " אמרתי בלחש
כפיר: " לא הבנתי ? "
אני : " נחמדד " אמרתי יותר חזק
כפיר:" אהה ... "
אני :" טוב אני צריכה ללכת לישון באמת ביי מאמי "
כפיר :" בי נשמה "

ניתקתי , עכשיו גם הוא מניאק ?
' מותק זה כולה נשיקה ' כולה נשיקה '
המילים הדהדו לי בראש ונירדמתי ....

- - -

רון ואוריאן נפגשו ,
הוא נתן לה נשיקה ארוכה בפה והביא לה ורד ( :
אוריאן:" ואי תודה מאמי אתה לא מבין כמה אני אוהבת אותך " ונתנה לו נשיקה
רון :" ואת לא מבינה כמה אני אוהב אותך
את הכול בשבילי את העולם שלי בלעדייך אני כלום"
אוריאן:" מאמיי שליי "
ואז הם התנשקו 10 דקות :)
רון:" את מדהימה "
אוריאן: " אתה מושלם " היא ליטפה את פניו ....

- - -

אבא של אוריאן : " אורית " הוא ניסה להעיר את אשתו
אורית : " מה עמוס? ( אבא של אוריאן )"
עמוס :" אוריאן יצאה "
אורית : " מהההההההה? נתת לה לצאת בשעה כזאת ? "
עמוס : " לא נתנתי לה ולא כלום שמעתי אותה
מדברת בטלפון עם חבר שלה הם קבעו לצאת "
אורית: " היא תמות הילדה הזאת  , בגיל כזה חבר חכה שהיא חוזרת הבית "
עמוס :"  אני הולך לחפש אותה ואת החבר שלה עכשיו
ולהסביר לו שלא יתקרב לבת שלי  זה הסוף שלה "
אורית : " אין בעיה אני מחכה לה בבית אם היא תחזור "

עמוס שם את הנעליים שלו לקח את המפתחות של הרכב ויצא מהבית...
הוא חיפש כבר שעה ולא מצא אותה , ואז הוא ניזכר מתי שהוא תפס אותה בחוץ
בפארק של מירון ליד הקיוסק ,הוא החליט ללכת לשם

- - -

אוריאן : "טוב רונוש אני צריכה ללכת מחר יש בית ספר "
רון: " טוב יפה שלי רק לפני זה תתני לי נשיקה ארוכה ארוכה "

הם התחילו להתנשק זה היה מדהים כול כך הרבה אהבה הייתה בניהם
כמו זוג מהסרטים ...

עמוס ראה את אוריאן מתנשקת אם איזה בחור וצעק :
"תוריד את הידיים שלך מהבת שלי מהר "
רון נבהל ואמר : "מי אתההה ?"
אוריאן : "רון זה אבא שלי , אני לא מאמינה "
 היא הייתה בשוק ולא ידעה מה להגיד
היא רק רצתה שהאדמה תבלע אותה
עמוס : " אוריאן את לא מאמינה מה הולך לקרות לך בבית את אפילו מדמיינת לעצמך "
רון : " אבא של אוריאן אתה חייב להקשיב לי שניה נו זה לא מה שאתה חושב "
עמוס : " עוףףף לי מהעיניים ואל תתקרב לבת שלי בחיים "
רון :" אוריאן רק שתדעי שאני אוהב אותך ואוהב לעד " והלך
אוריאן : " גם אניי " אמרתי בקול חנוק והדמעות שכבר יצאו ....
עמוס: " מה שאת בוכה עכשיו זה כלום לעומת מה שיהיה לך "
אוריאן :" דיי אבאאא דיייייייייייייייי "
עמוס: " אני לא אבא שלך כבר אין לך כבודדד"
אוריאן שתקה עד שהם הגיעו הבית

עמוס : " את עוברת מקיף מחר , את לא יוצאת חודש וחצי מהבית,
שום חברה לא נכנסת לפה, אין אינטרנט והכי חשוב אין פלאפון"
אוריאן:"  אתה לא יכול לעשות לי את זה בגלל שאני התאהבתי "
עמוס : " אין אהבה בגיל הזה יש רק בנים חרמנים את לא מבינה עדיין
כי את ילדה קטנה "
אוריאן : " טוב" שתקתי . לא היה לה איך להסביר לו שזה לא נכון ....
עמוס:" מחר את עוברת לאשל הנשיא יש לי שם קשרים ותשכחי שנה הבאה מהמקיף שרצית "
אוריאן: " אבאא זה החלוום שלי אתה לא יכול לקחת לי אותו "
עמוס :" כבר לקחתי " הוא אמר עצבני ומאוכזב מהבת שלו ...

היא הלכה לחדר שלה ובכתה כול הלילה היא בכתה ,
איך ככה בגלל אבא שלה היא איבדה את הילד הכי חשוב לה בחיים
הכול היא הפסידה היא הרגישה כמו כלואה
אסור לה לעשות כלום .... לא היה לה איך להגיד לרון שהיא עוברת מקיף..

- - -

רון התקשר ליניב הוא לא יכל לשמור בבטן מה שהיה ...

רון : " יניב ? "
יניב :" אה אחי ? "
רון: " אתה לא מבין מה עובר עליי עכשיו אבא של אוריאן תפס אותי ואותה מתנשקים
 ואיים עלי שאני לא יתקרב אליה , אני לא מתאר לעצמי עכשיו מה היא עוברת
 אני כול כך מתגעגע אליה אתה חייב לעזור לי אחי "
יניב : " ל'הההה ? איזה סרט אחי ואאי "
רון :" אתה מספר לי את זה ? לראות אותה בוכה ככה נשבר לי הלב "
יניב :" אל תידאג אחי אני תמיד פה בשבילך בכול מה שתצטרך "
רון : " תודה אחי "

- - -

קמתי בשבע בבוקר והתכוננתי לראיון בית ספר שאבא שלי סידר לי
התקשרתי לאוריאן לפלאפון ואבא שלה ענה לי

אני :" אוריאן "
עמוס : " זאת לא אוריאן "
אני :" אפשר לקבל אותה ? "
עמוס :" לא "
אני: " למה ? "
עמוס :" היא בעונש "
אני :" מה היא עשתה ? "
עמוס: " תגידי את ידעת שיש לה חבר ?  "

הסתנוורנו ושמנו יד על העין

שמענו מישהו צועק :
" זאת היא?  "
ואז קול שנשמע מוכר : " כן , סוף סוף מצאנו אותה  "
זה היה אבא שלי , מה הוא הזמין משטרה ? ? ?
אני : " אבא ? "
דרור : " שובל סוף סוף מצאנו אותך את והשטויות שלך תפסיקי כבר עם זה ...
טוב נדבר כבר בבית "

כפיר לא הבין מה קורה שם הוא עשה לי סימן עם היד של ביי חייכתי אליו והוא הלך ...

דרור חייג לאשתו :
דרור: " הלו ? "
חנה :" נו מצאתם אותה ? "
דרור : " כן כן היא איתנו תכף נבוא הבית "
חנה : "אוקי "

אבא שלי חיבק אותי ואמר לי שאני לא יעשה לו את זה
שוב ושהוא נכנס ללחץ מזה ...
קצת הרגשתי ייסורי מצפון בגלל זה
הלכנו לבית עם המשטרה ואמא שלי ישר התחילה עם הצעקות שלה

אמא : "  בגיל כזה מסתובבים בחורשות בלילה ?
במקום לעזור לאמא שלך לנקות תבית את בורחת ממנו ,
מפלצתת גידלתי לא בן אדם מפלצת "
אני : " נוו אמאא " אמרתי והדמעות התחילו לצאת
אמא : " שום אמא את לא יוצאת מהבית עד הודעה חדשה "

התחלתי לבכות כמו ילדה קטנה שרוצה סוכריה :\ האיש משטרה אמר לי
שהוא רוצה לדבר איתי בצד על זה ...

אני :"  מה אתה רוצה ? "
המשטרה: "שתספרי לי למה ברחת מהבית ומה היו המניעים שלך אנחנו נטפל בזה "
אני : " אני לא מדברת עם מלשינים "
המשטרה :" אנחנו רק רוצים לעזור לך "
אני :" לא צריכה את העזרה שלכם אני רוצה להיות לבד "
המשטרה :" איך שאת רוצה " הוא  הלך ....

שמעתי אותו ואת אבא שלי מדברים בסלון :

המשטרה :" דרור אני חושב שבית הספר משפיע לה לרעה , גם שמענו
שבבית ספר הזה יש הרבה עבריינים היא יכולה להדרדר "
דרור : " מה אתה אומר לי בעצם ? "
המשטרה :" שכדאי שתעבירו אותה מקיף "
דרור : " אני ידבר איתה על זה ונחליט ביחד "
המשטרה : "טוב אנחנו שמחנו לעזור לכם ביי " הוא התחיל ללכת לכיוון הדלת
דרור : " ביי "

ישר שהוא יצא מהדלת של הבית דרור נכנס לחדר שלי , כבר ידעתי מה הוא רוצה להגיד .

דרור : " שובל ? "
אני : " מה ? "
דרור :" אני מצטער על היום , לא היתי צריך להתנהג ככה "
אני :" טווב.. "
דרור : " תקשיבי , אני חושב שצריך להעביר אותך מקיף "
אני :" אם זה מה שאתם רוצים אז בסדר, רק תתנו לי לעבור לאן שאני רוצה " העלתי חצי חיוך
דרור :" מחר בבוקר נלך לראות מקיפים "
אני :" אני רוצה באשל הנשיא "
דרור : " אבל שם זה רק פרוצקציות "
אני : " אחות של אמא מורה שם "
דרור :" אני יבדוק, רק בשבילך :) " הוא אמר ונתן לי חיבוק

הוא יצא מהחדר , ניכנסתי לאיסי ורשמתי אווי :

פה ( :
אני עוברת לאשל הנשיא ,
כפיר תדבר איתי מאמי ....
עם הפלא

 * * *
אוריאן : שובל ?
אני : חשבתי שאת לא רוצה לדבר איתי
אוריאן : עזבי את זה , זה היה מעצבים ....
אני : טוב |:
אוריאן: אז , את עוברת מקיף ?
אני : כן
אוריאן : למה ?
אני : בגלל כול הקטע עם שירן ומאור וברחתי מהבית ואת לא דיברת איתי , הכול כ"כ קשה לי
אוריאן : אני מצטערת : [
אני : זה בסדר
אוריאן : בא לך אולי לבוא אלי מחר ?
אני: נראה אם אמא שלי תיתן לי לצאת :)

ניזכרתי שכפיר השאיר לי את האיסי שלו אז ניכנסתי אליו
הוא היה מחובר ושלחתי לו הודעה
* * *
אני : כפיר ?
כפיר : מי זה ?
אני : שובל , כבר שכחת אותי ?
כפיר : מה פתאום נשמה ( :
אני : תשמע , מחר אני הולכת לראיון בבית ספר שלך (:
כפיר : ואיי באמת ? הלוואי תתקבלי
אני : בעזרת השם מאמי
כפיר: אז מה , מתי רואים אותך ?
אני : לא יודעת מאמי איפה אתה גר?
כפיר : בבנינים הסגולים איפה שהפארק של מירון
אני : אה זה ליד הבית ספר השכונתי ?
כפיר : כן בערך
אני: טוב מאמי

- - -

אוריאן  היתה שמחה שהשלימה עם שובל והתקשרה ללירון לספר לה

אוריאן : " לירון ? "
לירון: " היי מקורה ? "
אוריאן : " בסדר שומעת ? "
לירון : " כן ? "
אוריאן: " השלמתי עם שובל , היא עוברת מקיף "
לירון : " את חושבת שגם אני צריכה להשלים איתה ? "
אוריאן : " כן כי בסך הכול קשה לה והיא צריכה אותנו לידה "
לירון : "טוב , ומהה ? היא עוברת מקיף?? "
אוריאן: "כן היא רשמה באווי ואמרה לי "
לירון: "בואי נעבור איתה "
אוריאן : " למה ? במילא שנה הבאה אנחנו עוברות למקיף אחר "
לירון : " טוב אני זזתי לדבר איתה "
אוריאן: " ביי אחותי ( : "

אוריאן התקשרה לרון , היא בדקה שאף אחד לא מסתכל

רון : " הלו ? "
אוריאן: " רון ? "
רון : " מה יפה שלי ?  "
אוריאן : " התגעגעתי אליך "
רון: " גם אני התגעגתעי אליך נשמה שלי " הוא הרגיש איך הפרפרים בבטן מציפים אותו
אוריאן : " בוא נצא היום בלילה "
רון : " בטח מאמי מתי שאת רוצה  ? "
אוריאן : " שההורים שלי ירדמו אני יתקשר אלייך לצאת לפארק של מירון "
רון : " טוב נשמה שלי "

היא לא שמה לב שאבא שלה מקשיב לכול השיחה .....

לפני הפרק רק שתדעו שאם אני לא כותבת זה לא כי נאי לא רוצה זה כי אני לא בבית ואין לי זמן לזה....

אני כותבת בדר"כ כל יום לא בטוח יש ימים שאני לא יכתוב .....

- - -

חזרתי הביתה הנחתי את התיק ,
הלכתי למיטה ושמתי דיכאון על פול ווליום
היתיי צריכה את זה ,הגיע כבר ערב.
ההורים שלי חזרו הביתה והתחילו לצעוק עליי שהמורה התקשרה ואמרה שאני לא מתפקדת בזמן האחרון
שהראש שלי בעננים ....

אבא :  " מהה זההההההההה צריך להיות ? המורה מתקשרת ? איזה בושותתתתתת את עושה למשפחה בושות !" הוא צרח
אני :" ממ..הה בושות ? מהההה ? " 
אבא(דרור) : " אין אינטרנטט ולאא מחשבב עד שתתחילי להתנהג כמו בן אדם "
אני : " אז אין אותי עד שתחליטו להתנהג אלי כמו בן אדם ולא כמו חייה "

לקחתי את הנעליים שלי שמתי סדין בתיק עוד קצת אוכל
וברחתי מהבית , הלכתי לאיזה חורשה כזאת אמרתי שהלילה אני ישן פה ללמד את ההורים שלי
שהם לא יכולים לשלוט עליי ואני כבר גדולה
הם לא הפסיקו להתקשר , לא רציתי לענות .
ידעתי שהם יצעקקו שאני יחזור הבית מיד וזה וזה ,אבל פשוט רציתי להיות לבד ,

 - - -

הוא הלך בחורשה שליד הבית שלו , לא היה לו כוח לסבול את ההורים שלו רבים כמו חיות
הוא ידע שזה הסוף לאהבה שלהם , הוא המשיך ללכת ופתאום שמע צילצול של פלא '
הוא התקרב לראות מאיפה זה בא וראה ילדה שכול שניה מתקשרים אליה ,
:

כפיר : " אפשר לשבת לידך ? "
שובל : " אמממ כן :) |"
כפיר : " מה גם את רוצה להיות לבד ? "
שובל : " אתה יודע בעיות עם ההורים "
כפיר : " כן הא , "
שובל : " איך קוראים לך ?"
כפיר : " כפיר "
שובל : " שובל "  היא חייכה
כפיר : " מאיפה את ? "
שובל : " בבית ספר של השכונה ואתה ? "
כפיר : " אני לומד מחוץ לעיר"
שובל : " אההה "

- - -

דרור ( אבא של שובל ) :  " איפהה היא איפההההההה היא?  " הוא היה עצבני
חנה (אמא של שובל ) : " תירגע מה אתה בלחץ היא תחזור אתה מכיר אותה" היא הייתה בנחת וסידרה תבית
דרור : " אם עוד שעה היא לא בבית אני מתקשר למשטרה  "
חנה : " תעשה מה שאתה רוצה אבל אתה סתם נלחץ "
דרור: " לי אכפת מהבת שלי "

- - -

כפיר :" בת כמה את  ? "
אני :" בת 14 וחצי בערך "
כפיר : " קטנה "
אני :" חחח למה בן כמה אתה ? "
כפיר : " 16 "
אני : " אויש זקן שלי "
כפיר : "חחח"
הוא הוציא סיגריה מהכיס ושאל :
כפיר: " רוצה ? "
אני : " אני לא מעשנת "
כפיר : " הופההה ילדה טובה "
אני : " אז... למה באת לפה ? "
כפיר :" אין לי כוח לסבול את ההורים שלי כול היום רבים הם עומדים להתרגרש "
אני : " האאא "
כפיר : " ואת ? מה הסיפור שלך ?"
אני :" זה ארוך... "
כפיר : " יש לי זמן "
סיפרתי לו הכול מההתחלה על המסיבה של יניב , על שירן ומאור  בקיצור הכול ...

- - -
דרור :  " טוב חנה זה כבר מוגזם אני מתקשר למשטרה " הוא אמר עצבני
חנה : " אתה רואה היינו צריכים לחנך אותה שהיא נולדה תיראה מה יצא לנו ממנה , מפלצת "
דרור :" אין לי זמן לדיבורים שלך "
חנה : " לא עוזרת בבית , לא מנקה , לא שומרת על אחותה הקטנה, לא עוזרת לי בקניו.... " היא מלמלה לעצמה

דרור חייג את המספר של המשטרה :

משטרה : " הלוו ? "
דרור : " הלו שלום טוב תישמעו הבת שלי ברחה מהבית ואנחנו לא מוצאים אותה "
משטרה : " אוקי אתה יכול להגיד לנו כמה זמן היא כבר לא בבית ? "
דרור : " משהו כמו שלוש שעות , אני מקווה שלא קרה לה כלום "
משטרה :" אנחנו שולחים אליך הביתה מישהו כדי שתיתן לו תאור ותמונה של הילדה ונצא לחיפוש "
דרור : " אוקי אני מחכה "
משטרה : " בי "

דרור ניתק את השיחה

- - -

כפיר : " בואנה אני אפילו לא מגעיל כמוהו אבל מה לעשות מאמי ככה זה כמעט כול הבנים "
אני : " כן אבל היתה לי הרגשה שאפשר להאמין בו אתה מבין  ? "
כפיר: " ברור שאני מבין מאמי "
אני :" עכשיו אני רק ישכנע את ההורים שלי לעבור מקיף וזהו נישכח מהכול "
כפיר :" תעברי למקיף שלי ? "
אני : " ואאלה ? הוא טוב ? "
כפיר : " אשל הנשיא , זה בין המקיפים הטובים "
אני :" טוב אני ידבר איתם שאני יחזור :) "
 
כפיר ואני המשכנו לדבר ואז הוא התחיל לדגדג אותי 
הבאתי לו כאפה קטנה כזאת בכתף והפלתי אותו עליי
הוא ניצמד אליי  הסתכלתי עליו , הוא הסתכל עליי זה היה קסום
זה מבט שעוד לא ראיתי אצל אף אחד , הצמדנו את הראש
ואז מישהו הדליק עלינו אור בוהק כזה ....