בס"ד

היי אתם.התגעגתי.

טוב,אז מה היה לנו בכל הזמן שלא הייתים כאן...?

אז ככה.

התוודתי על אהבתי בפני ב',הבחור בן ה24 שלימים היה המדריך שלי...

היה בעיקר הזוי ומוזר.אחרי 4 חודשי נתק טוטאלי פתאןם לשבת ולשפוך את הלב זה טיפה קשה אבל צלחנו את זה.הוא די היה בשוק מהאומץ שלי,אבל מסתבר שתמיד בדברים כאלו משומה אין לי בושה,כי תמיד נראה לי שאו שיש לי הרבה מה להרוויח או שומדבר להפסיד.

חוצמזה מאז אנחנו בקשר לא קשר כזה,מדברים פעם בכמה ימים בטלפון,הודעות די הרבה...הוא אפילו הביא לי שוקולד ומכתבון לטו' באב,כי זה בדיוק היה לפני שיצאתי לשבועיים גלות מהעיר מסיבות מסוימות וזו היתה מן שיחת פרידה נחמדת.

למרות שהוא בא לבקר אותי אי  שם בצפון המרוחק,וזה מאווווד רחוק ממקום מגורינו,וזה היה ממש נחמד.

סרגתי לו כיפה מהממת.אבל הוא חולה ועד שהוא לא יבריא אני לא יכולה להביא לו אותה.....כי לבוא לבית זה כבר יהפוך את העסק לרציני יותר מדי מהר ואנחנו ממש משתדלים לקחת את הדברים לאט.

אני טיפהלה מרחמת עליו שהוא איתי...לא עדיף שימצא לו מישי נורמלית בגיל שלו בלי מלא בלאגנים על הראש???

בחור בן 24 שצריך לחסום את עצמו כי הפצלוחה בת ה18 רוצה לקחת את הדברים לאט לאט כי היא רק נכננסת לשירות ועד סוף שנה ראשונה אין מצב אפילו לחשוב על חתונה והרי אנחנו לא רוצים להיכשל בכלום...במקום למצוא מישי נחמדת,לצאת כמה חודשים ולצעוד יחד אל עבר החופה בלי יותר מדי סרטים.

העסק הוא טלנובלה ברמות.אני לא רוצה לחשוב מה יקרה שזה יתגלה לעולם.בעיקר לנ'(האקס המיתולוגי..) שעודו בטוח שנחזור למרות שהבהרתי שזה לא יקרה.

המדריך שיוצא עם המדריכה שניה אחרי שהיא נפרדה מהחניך שלו.

אני מפחדת לצאת פריחה.אוף.

חוצמזה הוא מותק ברמות.מכבד.משקיע.שנון.

הוא יושב ומדבר ואני יכולה להקשיב לו שעות,יש לו כ'כ הרבה חוכמה.

כואב לי להשוות אבל היו פעמים עם נ' שייחלתי שיפסיק לדבר כי הוא היה חופר על שטויות שיכלתי למות.אבל כמובן שחייכתי והנהנתי בראש כמו ילדה טובה...

בעיה עקרונית-אמא לא אוהבת אותו בשיט.אחרי שנפרדתי מנ' היא כ'כ שמחה שאולי סופסוף אני אביא לה את הבחור החתיך הגבוה והחסון שהיא תמיד חשקה שנביא ובמקום זה אני מביאה לה מישו שהוא מותק ואני מאוהבת בו ברמות על ולכן גם לא אכפת לי שהוא נמוך ממני,אבל לאמא....זה מאוווווד אכפת.

אני מקווה ומאמינה שב'ה ברגע שהיא תכיר אותו היא תוקסם מהאישיות המדהימה שלו ותשכח מכל השטויות החיצוניות שהיא כ'כ נוטה להשקיע בהם חשיבות

"מה רע בך?תסתכלי איזה יפה...למה אותו..??? חכי תגיעי לשנה הבאה...תחליטי מה את רוצה..אל תהיי פזיזה.."

חבל שהיא לא אמא שלי והיא מאוד אובייקטיבית.

עקרונית זה הדבר היחיד שמפריע לי בעסק.אני חוששת מאמא.

ואולי אני אתחתן בסוף שנה הבאה,וזה גם מלחיץ...ממש.

הבחור עני מרוד.רק מתחיל ללמוד.גם כן ללמוד...תואר שהומצא לאנשים מיוחדים שמוכנים לבזבז 4 שנים בללמוד משו שלא יועיל להם כלום בחיים הקרובים.

עוד שניה שירות,עוזבים את הבית.את החברות,את המשפחה,את החניכים..

כמה פרידות.

רק עכשיו מתחילים ממש להעריך הכל.הלוואי וב' זה האחד..נמאס לי לבזבז כוחות סתם.

הלוואי וטוב לו,והוא לא מתחרפן מהשטויות שלי.

מצטערת על האורך,הייתי ממשיכה אבל לא נראה לי שנותרו עוד ניצולים אחרי הפגרות הארוכות שאני טורחת לעשות לכם.

אוהבת את מי שנשאר...חיים יפים!