D A I S Y *

גיבשתי אותם מתחילת השנה ואילך, כלומר, עד עכשיו. הם בהחלט משפיעים עליי בתחומים מרכזיים מאוד:
- הראשון הוא המורה הגברי היחידי שמלמד אותי השנה, שהוא המורה למתמתיקה.
אני מאמינה שכל המורים שהיו לי אי-פעם למתמתיקה היוו לי נקודות נכונות במקצוע (סיגל, שפתחה לי את עלום ההחשבון, אירן ועזריאלה שהיו בין המורות המצחיקות ביותר, ועוד רבים וטובים), ועכשיו הנקודה היא בדמות מורֶה. הוא דומה מאוד ברעיונות שלו ובגישה לאבא, מורה למתמתיקה בעצמו. השיעורים איתו טובים, מפני שהם הצליחו לפתוח אותי ולהשתתף יותר; הדברים שאני מקבלת בשיעורים שלו הם באמת נאים, בין עם זה ידע, מחמאה או הרגשה טובה.

- השני הוא המורֶה שלי לפסנתר, אחרי שהמורה שלי בשנה שעברה עזבה את בית-הספר למוזיקה.
השיעורים הם ערביים, ומה שיפה בהם זו הקליעה שלו לטעם האישי שלי ולנכונות שלו ללמד אותי. הוא איש טוב-לב, אשר אוהב ומוזיקה ומעביר לי אותה בצורה מקסימה ומרנינה בכל שיעור מחדש. הוא משפיע עלי בתחום המוזיקלי השנה, ואני שמחה שהגעתי אליו.
- והאחרון חביב.
בן גילי, אשר יודע-לא יודע את גדולתו בחיי בשלושת השנים האחרונות. אני מרגישה שהתקרבנו בחודשים האחרונים יותר, וטוב לי לגלות אותו ולהכיר אותו ממבט חדש. הוא גורם לי להבין מהי משיכה ואיפוק אמיתי מהו. בחור כארז.

יחד עם הגברים הללו, השארתי מאחורי תוצאות נאות עד כאלו שהן בהחלט בלתי מספיקות (אפשר להגיד שבבוחן האחרון על Models - אם אני כותבת נכון - באנגלית היה כמו ההימור של המשתתפים בתוכנית "מי רוצה להיות מילונר" כשהם בוחרים בגלגל חמישים-חמישים; בחרתי את החמישים הלא נכון, לצערי). יש לי עדיין חשש שאני ארד הקבצה וגם תקווה גדולה. לצידם אני זוכרת במעורפל איך המורה שלי לאנגלית זה שלוש שנים, קמה מכיסאה באסיפת הורים לחבק אותי.
זה מרגש אותי להיזכר, ולהבין שלהיות בן אדם זה לפני קבלת ציון, ולא חשוב מהו.

ועוד מעט יום הולדת חמש-עשרה במספר, הגשת פרוייקט באנגלית, עבודות באזרחות, סיפרות והיסטוריה, ועוד דברים שהם כבר מאחורי ועוד יהיו משימות שימצאו דרכן אליי. יש לחכות בדריכות ובסבלנות, אך גם בצפייה לבאות.

בברכת "היפופטם הפקות יוקרה חזרו לעונה חדשה כולל 'ילד מדבר על משהו' ! "
זונתך הקבועה.