וכתמיד בסויומו של חופש, למדתי הפעם שיש בי יכולות גדולות להסתדר, אך לא תמיד ההסתדרות מדיעה גם בהרגשה טובה. גיליתי שגם עם העובדה הזאת אפשר לחיות, וזה מרגיע.
שמא נסתכל על מצב העניינים?
סבתי ביום ראשון הקרוב עומדת לעבוד לתקופת נסיון בבית אבות בגבעתיים, אחרי שחודשיים (שמלאו ממש אתמול) שהיא שוהה בביתינו. שנת הלימודים בפתח והאיומים בשטח, עדיין יש לקנות מעט ספרים והרבה חוברות, ועוד לפני הכל לעבור בשלום מבחן מעבר להקבצה טובה יותר באנגלית. קיימת אפשרות לראות הצגה בספטמבר ולפגוש מקרי משפחה. שלא לדבר על תקופת החגים הקסומה, בה אתוודע למשפחתי הקטנטנה והמתרחבת לאיטה. המצב בבית עומד על קינו: הורי חזרו מחופשה וכולנו שמחים. זאת סיומת טובה לחופש. אני מוכנה להמשיך.
את פניני השרשרת שוזר חוט מוחספס, שמעיד על כיעורו ותיחכומו, ולא אעלים אותו, לעולם; הפנינים עלולות להתפזר לי.
זונתך הקבועה.