D A I S Y *

יהיה הדבר הבא. אולי מפני שאינני מדברת על כך, לא כאן ולא בשום מקום אחר. זה לא התחום שלי. אבל הגעתי לשתי מסקנות שהסתדרו לי במחשבה:
כל אחד זקוק לבגדים. יש כאלה שזקוקים למעט בגדים וכאלה שזקוקים להם יותר. יש מי שאוהב לקנות אותם בחנויות, ויש את אלה שקצת פחות, אבל מבינים את החשיבות. הבטוח הוא שבגד לא אמור להיות דבר נגעל או מביך, והקנייה שלו היא הכרחית במובנו הבסיסי, ולא התחביבי.
מסקנה שנייה היא שהצלחתי למצוא את הנשיות שלי בבגדים. כל אחד מוצא את הסגנון והנוחיות שלו. כך צריך להיות. 
סגנון צנוע, אבל מבליט את הקווים שחשוב לי להציע, ולא להסתיר, זה סיגנון שאני אוהבת לשאוף אליו.
אבל הנשיות שלי לא נמצאת רק בבגדים. היא נמצאת בעוד כל כך הרבה מקומות. כמו למשל, לתמונה של אישה המנגנת בפסנתר מעל הפסנתר שלנו בבית, אני מתחברת מפני שאני אישה. כשאני הולכת בחוץ, אני מרגישה אישה.

חשבתי על כך היום: בוודאי עוד רבים כמו מרגישים גבריות או נשיות, אבל לא משתפים על כך. אולי מפני שהתחושה הזאת היא אישית, אבל נעים גם לשתף אותה; אין בכך כל רע.
זונתך הקבועה.