The Way To Happiness

יושבת בתוך החדר החנוק שלי

קטן, מטונף, וחשוך

בדיוק כמו הלב שלי.

צורחת, בוכה, מתייפחת.

אף אחד לא שומע,

לא שמע

ולא ישמע..

אין טעם להמשיך לבכות יותר

במילא אף אחד לא רוצה לשמוע אותך!

את פטתית, לא יודעת להעריך את מה שיש לך..

לא יודעת להעריך את עצמך - את המשפחה שלך..

את לא יודעת כלום!

את טיפשה, מכוערת מבפנים.

אף אחד לא רואה את זה חוץ ממך.

כי את טיפשה, מטומטמת.

אני שונאת אותך!!

אני סגורה בבית.

החלונות סגורים, אין אוויר..

לא נושמת..

רק חושבת..

מה יקרה בהמשך?

איתה, איתו, איתן...

למה אני פשוט לא יכולה לדעת..

מה..?

אני צריכה אוויר, חופש.

אבל אתם לא חושבים שאני צריכה.

נכון?

כל היום בחדר..

כבר אין אוויר...

צריכה להתרענן..

אבל אין דרך לספק לי את זה.

[אני לא צריכה שום תגובת נאצה מאפחד, תודה..]

3>

עדידה