רק סיימתי לילמוד וכבר חייל..הזוי לגמרי!

                  מה אתה עושה כשאתה קם בבוקר?

א) קםב5(כשהציפורים עוד יושנים)ומתארגן למסדר של 5 וחצי..עדיין עייף ורדום,אך במהרה מתעורר לצלילי קולה "הערב" של המפקדת(או המפקד)

ב) מתעורר בחדר הפרטי שלי,במיטה נוער הזוגית שלי,בוקר? מה זה בכלל?!! קם כל יום בצהרים כמו מלךךךך

כרגע אני חי על אפשרות ב' והאמתי שזה אחלה.. אבל לאחרונה לא יודע מה יש לי..אני מרגיש מוקף בשאלות וספקות..

שאלת מיליון הלירות סטרלינג..היא:מה היה קורה אם..

מה היה קורה אם היתי יוצא לטירונות 02 לחודש או חודשיים,ואז מסתפח לבקו"ם עד נובמבר(כדי שהפז"ם עד לגיוס המיוחל להחל ידפוק כמובן)

איך היתה הטירונות עוברת לי? איזה סוג של עבודות היתי עושה בבקו"ם?ממש מעניין אותי לדעת בכלל איך זה עובד,שאני במשך שלושה חודשים ג'ובניק ואז עובר בסוף התקופה (עד נוב' בעצם)למה שרציתי..חטיבת הנח"ל

אבל החלטתי בסוף כן לחתום על הדח"ש ועכשיו ים שאלות מציפות אותי:

מה היה קורה אם לא היתי חותם על הדח"ש.. היתי אמור להיות בצבא,ועזבו רגע את העיניין שעשיתי בשכל או לא.. שיצאתי לדח"ש ,כי רק ככה בעצם השגתי מה שרציתי.. זה לא העיניין כרגע,העיניין הוא שלדוגמא היום..ראיתי תכנית שאני אוהב בטלוויזיה,הכנתי פופקורן,ונהנתי מהרגע..ופתאום עברה בי מין הרגשה מוזרה כזאתי,השעה היתה 2 או 3 לא ממש זוכר..

ואמרתי לעצמי:רבאקקק עכשיו היתי אמור להיות בבסיס בטירונות(בהנחה שהיתי כן מסכים להתגייס לתותחנים),ומה היתי עושה ברגע זה? בטח או במסדר,או במטווחים,או בשכיבות סמיכה או ריצות,או לא יודע מה..ולאחרונה ההרגשה הזו לא עוזבת אותי..

אני תמיד שואל את עצמי:מעניין לאן היתי משובץ? האם היתי עובר את הגיבוש ומתקבל למיתר(יחידה מסווגת בתותחנים)

או שהיתי משובץ לאחד הגדודים,ואם כן אז איזה גדוד? איך היתי מסתדר שם? איך היתה הפעם הראשונה שהיתי יורה בנשק?

לא יודע..כל מיני שאלות מהסוג הזה מציפות אותי לאחורנה..כי תכל'ס כל החבר'ה שהתגייסו איתי ב5 לאוגוסוט נמצאים עכשיו בבסיס,והיתי אמור לעשות איתם אותם דברים יום יום..מסדרים,מטווחים,שכיבות סמיכה,ריצות,שמירות..
ובמקום זה אני בבית..

אני בטח היתי אומר אותו הדבר אם היתי עכשיו בצבא,היתי אומר בטח:יואווו למה לא יצאתי לדח"ש הזה?!?! לקום כל יום מתי שבא לי,לעשות מה שבא לי..חו"ל,לעבוד,להתפנן ,מה עוצרא בעדי? אני אזרח לכל דבר..

ככה זה..תמיד נשאל את עצמנו הם ההחלטות שעשינו הם באמת ההחלטות הכי טובות בשבילנו..

אני בטוח שהרבה היו רוצים שבהחלטות כאלה רציניות פשוט יחליטו בשבילם..כי לא תמיד אנחנו יודעים מה טוב לנו..

לפעמים אחרי שאנו מחליטים החלטות רציניות,לאחר תקופה מסויימת אנו מגלים אם זה באמת היה חכם להחליט ככה או לא..

או שלפעמים אי אפשר לדעת.. ואנו חיים בהרגשה של פיספוס של מה היה קורה אם..

אלה החלטות שאנחנו מבצעים מדי יום ביומו..בין אם זה אהבה,חברים,צבא,עבודה ..ואחרי שאחנונ מחליטים משו..יכול להיות שטוב לנו עם ההחלטה,אבל תמיד תהיה בנו ההרגשה של :ואם היית בוחר באפשרות השניה שניתנה לי,האם היתי מצליח יותר? או האם היתי יותר מאושר?" אלה שאלות שאני בטוח שרבים שואלים את עצמם..

אשכרה חיים כמו סרט..

פעם מישהו מפורסם אמר: "כל העולם במה ואנחנו שחקנים"

מעניין איזה שחקן אני..

שיהיה לכם אחלה שבוע ולילה טוב

ניסים