אתמול בערב חזרנו מטבריה.
רוב הזמן לא יצאנו מהמלון.
היינו הרבה בבריכה וראינו מופעים של המלון.
הם בכו על החום ולאמא גם היה גב תפוס.
רק יום חמישי בערב הלכנו לאכול במסעדה טיילנו קצת ואז חזרנו לראות עוד מופע כזה.
בכללי היה ממש כיף =]
באיזשהו מקום כל כך מדכא לחזור,
למה? בצפר!
כל כך לא מתחשק לי ללמוד והם הופכים את זה לעוד יותר קשה.
הם כל כך מפגרים, אני נדפקת מכל הפאקים שלהם.
כל זמן שאני שם אני נהיית עצבנית בטירוף.
כל הזמן מוטרדת מאיך שהכל קורה.
לא יכולה להקשיב להיות מרוכזת חסרת מנוחה.
ונראה שהם כאלה אטומים
"אבל למה את מתעצבנת?" "למה את צועקת?" "קחי ת'באסה בסבבה"
איך בדיוק?
שהכל שם מתפקד בצורה פשוט חרא.
והכי קל להגיד "יהיה בסדר"
כל היום אני שומעת את זה, נמאס לי.
מה יהיה בסדר?
איך יהיה בסדר?
"אני סומכת עליך"
חבל באמת, אולי כדאי שתפסיקי.
עוד יותר מלחיץ סומכים עלי יותר מדי,
יש להם כאלה ציפיות גבוהות ממני הם בטוחים שהכל קטן עלי.
אבל אני לא יכולה ככה.