בשיחות שאנו מנהלים כל אחד בסלון ביתו, או לפחות רובנו. כולנו מלינים על מצבינו ויש לנו אשמים ברורים: הנהגה אשמה, הורינו שלא חינכו אותנו כמו שצריך. סבתא שלנו שלא דיברה אלינו יפה, המחמירים במצוות יאשימו את המטפלת במעון, יש לנו כתובות ברורות לכל התחלואים בחברה. רק שהכתובת היא לא שלנו, היא של השכן.
פרשת שופטים שאותה נקרא בשבת פותחת במילים "שופטים ושוטרים תתן לך" לא לכם זה לא מוטל על איזה גוף שלא ברור
מי הוא. זה מוטל על כל אחד מאיתנו, לכל אחד יש אחריות על עצמו. אתה לא תנהג באלימות לא תהיה חברה אלימה. אתה תנהג
בזהירות יהיו כבישים בטוחים יותר. ולנושא רגיש: תשלם מיסים יהיה יותר כסף למדינה. ואם תצליח לחנך את ילדיך אז בכלל כל החינוך במדינה ישתנה. ותתפלאו פתאום גם נפסיק לקטר ונתחיל לעשות , לא מבנים גדולים, לא גורדי שחקים בוא נתחיל בקטן
והעולם ישתנה.