כבר הרבה זמן לא שתיתי בצורה רצינית,
שתיתי פה ושם, אבל בדרך כלל הגעתי למצב של מסטוליות, ורק מעט.
הפעם זה היה דומה בערך לל"ג בעומר, עם כמות השטויות שעשיתי...
העיקר זה שלא עשיתי שטויות מזיקות, אני מקווה.
זתומרת, ליפול לשיח קוצים זה לא מזיק, רק לי קצת...
אז נכון שהיו צריכים לעזור לי ללכת אחרי זה עד הבית של חברה שלי,
אחרת לא ממש הייתי מצליחה לבד... אבל בסדר, העיקר שנהניתי (:
מה שמצחיק זה שבדרך כלל אני הבת היחידה ששותה, והפעם לא רק שלא הייתי היחידה,
אלא שאני והבת הנוספת ששתתה סיימנו את הבקבוק כמעט לבד... עם טיפה עזרה.
אז נכון שיכולות לבוא פה תגובות כמו "תפסיקי לעשות מה שכולם עושים" וכאלה,
אבל אני רוצה להבהיר שאני לא שותה משום מניע של לחץ חברתי או משהו בסגנון.
דבר כזה לא קיים אצלי... אני הולכת עם העקרונות והרצונות שלי.
עובדה, אם הייתי נכנעת ללחץ חברתי הייתי מתחילה לעשן, כי מעשנים הרבה סביבי,
וזה לא מזיז לי... אני יודעת שאני בחיים לא ייגע בסיגריות, כי זה מגעיל אותי...
ולשתות.. אני שותה מתוך רצון להינות, ובאמת שזה משחרר במובן מסויים.
זה נותן לי את החופשיות לשמוח לכמה שעות, בלי לחשוב על דאגות בכלל.
ככה אני צוחקת הרבה, גם אם זה משטויות, ואני נהנית, אז מה רע?
עכשיו משעמם לי בכל הימים האחרונים... כולם נטשו אותי :(
קודם שי, ועכשיו גם כל אלה שטסו לפולין... זה חסר פתאום.
אז נכון שהוא חסר לי במיוחד, אבל אפילו זה כבר לא ברור לי מאליו.
אני לא הייתי בטוחה אם יגיע הרגע שאני אתגעגע אליו, אבל זה הגיע ובגדול.
פתאום לקבל את ההודעה הזאת ממנו... לקרוא את הדברים המיוחדים שהוא כותב,
דברים כאלה שרק הוא יכול להגיד לי, ובאמת מהלב...
תכף הוא חוזר, ואני מניחה ששוב פעם הרגשות יתחילו להתבלבל לי,
אבל אני מקווה לפחות שכמה שפחות..
כי אני באמת אוהבת אותו, ויש בינינו את הדבר המיוחד הזה, שאסור לנו לוותר עליו.
יש בינינו חיבור כמו שלא היה לי עם אף אחד אחר...
אז רק נקווה שכולם יחזרו כבר, ושי, אם את קוראת פה, תדעי שאני מתגעגעת המון,
ומחכה שתחזרי כבר!! משעמם בלעדייך :(
אז בנימה זו אני אסיים כאן את הפוסט... עד לפעם הבאה, דנה בננה
"ואני לא מוצאת מקום שלא מזכיר אותך, כמו צל, כמו עלה נידף. יושבת ומחכה לך..."
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
*דנה בננה*