לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

שיחות עם הנפש

הדברים הקטנים


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007

מכתב לאבא


אבא יקר

 

טוב. ברור. אני בוכה. דמעות בעיניים. זה מצב די שגרתי אצלי

מה שלומך אתה? אתה עצוב? שמח?  מי אתה בכלל?

לא יודעת מה לכתוב לך

קשה לי לכתוב לך

אני לא מכירה אותך כל כך

רק יודעת שאתה אבא שלי

מה זה אומר?  אני באמת לא יודעת

עצוב לי אבא

אני מנסה שיהיה לי שמח אבל לא יודעת איך

אין לי חשק לעשות כלום

צחוק של אנשים נראה לי מזויף, לא אמיתי

בשביל מה חיים בכלל?

כן. אני יודעת. מלים מאוד קשות

אבל ככה זה אצלי

בתוכו , עמוק בפנים, אני לא מבינה על מה כל המהומה

עוד יום, ועוד יום

ומה משתנה בדיוק?

אין לי מושג

כמה עצבות, כמה מלנכוליות

מה גרם לכל זה?

למה יצאתי ככה?

ולמה אף אחד לא מבין אותי באמת?

 

אפילו X לא מבין אותי

חשבתי שכן

כשנפגשנו הוא ידע לקרוא אותי

חשבתי שיבין עד הסוף

חשבתי שיקבל בהבנה את החוסר חשק שלי לעשות דברים

במקום זה הוא מטיח בי שאני לא מביאה לקשר כלום

שאין לי חברים

שאין לי רצונות

 

יופי

כאילו הוא מגלה לי את אמריקה

אני יודעת את זה

מה הוא רוצה שאני אעשה?

אם הייתי יכולה לעשות משהו, הייתי עושה כבר

אבל אין לי את הכוח והמשאבים לעשות

 

אז מה אני אמורה לעשות עכשיו?

להתגרש גם מX?

כי אם אני עושה את זה אז זהו

יותר אני לא מתחתנת

בשביל מה להתחתן

אני יותר ויותר מבינה שלא הייתי צריכה להתחתן

בן אדם כמוני לא יכול לחיות עם עוד בן אדם

כי אני לא יכולה לקיים מערכת יחסים נורמלית

אלא אם כן אכיר בן אדם שהוא במצב דומה לשלי

היה דווקא אחד כזה

מיכאל

שלא רצה מחויבות ורצה את השקט שלו

הוא היה נראה לי מוזר מדי

 

אוף

הסתבכתי לגמרי

אני אוהבת את X, לא?

אבל איך אוכל להמשיך לחיות עם מישהו שרוצה שאשתנה?

 

יודע מה אבא?

לא רוצה להשתנות

זאת אומרת רוצה להיות אני,  פלוס אומץ ואנרגיה

 

אהבת אותי?

הצלחת לאהוב אותי?

הצלחת להכיר אותי בכלל?

נדמה לי שלא נתתי לך להתקרב אלי

אולי נעלבת?

נראה לי שנעלבת ממני

כי אתה כל כך רגיש

ואני לא פניתי אלייך

סליחה אבא'לה שלא פניתי אלייך

סליחה גם לך

סליחה

איזה פספוס

יכולתי לזכות באבא נדיר

ואולי לקבל ממנו קצת כוח ואנרגיות כדי לשרוד בעולם הזה

 

מה לעשות עכשיו אבא?

איך אני מרימה את עצמי למעלה?

איך אני יכולה לחיות בעולם הזה?

אני חייבת לעשות את זה

הילדים שלי זקוקים לאמא חיונית, חייכנית ואוהבת

אני זקוקה לקצת שמחת חיים

 

אם הייתי לבד בעולם,

גרושה , לבד, בדירה שלי בתל אביב

לא הייתה בעיה

 

אבל גדלתי מאז

ואספתי סביבי כמה אנשים יקרים

ואני לא יכולה להיות אגואיסטית

 

אז מה אני עושה עכשיו?

 

נכתב על ידי אלמונית מוכרת , 22/8/2007 20:14  
1 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי:  אלמונית מוכרת

בת: 49




הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לאלמונית מוכרת אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על אלמונית מוכרת ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)