אני קשת החלטה , בקיצוניות. שבועיים מהיום מתחילה שנת הלימודים ובתי עולה לכיתה א', אבל לאן ואיפה נגור . גרות כרגע אצל הורי וחיפשתי בית בכל אזור אפשרי בארץ ורשמתי לכל בית ספר אפשרי בארץ ויש לי עבודה לבצע, להכין קולקציה לחורף והכל תקוע בביצת חיי ולא מצליח להשתחרר. כל יום מחליטה החלטה ובטוחה שהיא סופית ושעות ספורות אחרי מתחילים לעלות ההיסוסים, הפחדים, השאלות וכך אני תקועה שנה שלמה בחדר בדירת הורי ולא מתקדמת הלאה ומותשת ומיואשת מרוב האופציות שפתחתי לעצמי והראש מסתחרר וכולם, כולל האב והילדה מחכים לתשובות ואני מרגישה מטורפת שזקוקה לאישפוז , אבל הפביכיאטר שהלכתי אליו אמר שאני לא מקרה של כדורים, תודה לאל, אבל אני לא מצליחה לעצור את הסחרחרה הזו ובעלי לשעבר שהייתי איתו ביחסים די מתקרבים ובסתר לבי חשבתי שאולי נחזור , הודיע לי ממש לאחרונה שיש לו מישהי וזה רק תקע לי עוד טריז בגלגלים אפילו שאני נראית מדהים ומסובבים אחרי תמיד ראש ואני יודעת שהרבה גברים ירצו אותי אבל אני אמא כל כך טוטאלית שמאז פרדתינו שגם אני רציתי בה , אני רק רוצה שנחזור בשביל הילדה ובגלל שרציתי משפחה גדולה ושמחה, שחיה ביחד באהבה ובעיקר מאחר שאני מאמינה גדולה בדינמיקה של הנפש, ביכולת להשתנות ובדינמיקה של הרגש.
אז מה אתם אומרים. למישהו נשמע מוכר או אולי סתם עצה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
צעירה לנצח