המחסן שלי .

בוקר טוב D=

היום הבאתי לכם את הפרסים של המבצעים הקודמים,

עיצוב מוכן להורדה, סמיילים תוצרת אישית ואת הפרק השני של "אהבת נעורים".

מעכשיו יהיה בכל פוסט פרק חדש.

פרסים

מאחורי הכוכבים -

מאחורי הפרחים -

מאחורי המספריים -

מאחורי התווים -

עיצוב מוכן להורדה

לוגו -

ליחצו להגדלה

חתימה -

עלי -

אוהב -

אוהבת -

שונא -

שונאת - 

לעשות -

התאמת צבעים -

קריט -

חובה לשים ברשימות אם לוקחים את העיצוב!

סמיילים תוצרת אישית

לשימוש חופשי עם קריט + קישור.

מומלץ לבלוגים לבנים

פרק שני ב"אהבת נעורים"

לפרק הראשון ליחצו כאן.

'מה עשיתי לה? למה היא כל כך כועסת עלי? או יותר נכון.. עליו..' חשבתה ליאור. 'אויי, לא – שני. אין לי כוח אלייה עכשיו..' שני התקרבה בריצה. ישבתה על הספסל ליד בר והתחילה לבכות. "שני?" "מה?" "מה קרה? את בסדר?" "כן, בסדר גמור" אמרה שני תוך כדי בכי. "שני, את יכולה לבטוח בי.. תספרי לי מה קרה.." "אני אוהבת את גלעד.." "ובגלל זה את בוכה?" "שני.. הנה את.." נשמע פתאום קול מתנשף. "כן, הנה אני.." אמרה שהיא מנגבת את הדמעות שלה.. "היי גיא" אמרה ליאור 'היא כל – כך יפה.. מי פגע בה ככה? למה היא בוכה?' חשב גיא. "אהה.. מה אמרת?" שאל לפתע גיא.. "אמרתי היי.." ענתה ליאור.. 'מה קורה לכולם היום?!' חשבה. "כבר נורא מאוחר.. אני צריכה ללכת.." אמרה פתאום שני.. "ביי.." אמרו בר וגיא ביחד.. גיא התיישב ליד ליאור והתעניין בשלום שני. "מאיפה לי לדעת? היא לא מוכנה לספר לי.. אף-אחד לא מוכן לספר לי כלום היום.." ענתה לו ליאור "מוזר.. גם לי גלעד לא סיפר מה עבר עליו היום.." אמר גיא שניהם היו מבולבלים וכעוסים. החברים הכי טובים שלהם כבר לא מספרים להם כלום. מה כבר יכלו לעשות? כל אחד שקע במחשבותיו. ליאור חשבה על הילד שהכירה בטיסה לפריז. 'אויי, הוא כל – כך יפה..' חשבה ליאור. וגיא חשב על שני. 'למה היא לא רוצה אותי? למה היא לא מדברת איתי? מה קורה לי? איך התאהבת דווקא בה?' הרהר גיא. "טוב, כבר מאוחר" אמרה לפתע ליאור. "אני צריכה ללכת.. אני ממש עייפה.. לילה טוב" אמרה לגיא בחיוך "לילה טוב" ענה לה גיא וגם הוא הלך משם. - "בואי נעזוב ונמשיך עוד מעט ..." 'עוד פעם גלעד? לא נמאס לו?' חשבה מורן. "הלו" ענתה מורן. "היי, ענית לי" אמר גלעד מופתע. "מה אתה רוצה?" "לדבר. בבקשה. אפשר?" מורן אומנם נפגע ממנו. מאוד. אבל היא עדיין אהבה אותו והוא היה חשוב לה. "אני בבית. בוא אם אתה רוצה.." אמרה מורן. "אני בא, ביי" "ביי" "כל כך הרבה אהבה – כל כך הרבה סבל" אמרה מורן לעצמה. לא היה לה כוח להתאפר ולהתגנדר כמו שהיא תמיד עושה שהוא מגיע, היא פשוט שכבה על המיטה והתחילה לבכות. היא נזכרה בנשיקה שלו. שלו ושלה. איך הוא הסתכל לה בעיניים, התקרב מעט, היא התקרבה מעט, הם היו קרובים ואז התנשקו. "מורן מאמי.. גלעד הגיע.." צעקה לה אימה. גלעד התקרב ועמד בפתח בדלת של חדרה. הוא הסתכל בה. כל – כך יפה. 'אפילו שהיא לא מתאפרת היא הכי יפה בעולם. למה עשיתי את זה? למען השם – למה?' כעס על עצמו גלעד. "היי" הוא אמר. "היי, לא שמתי לב שאתה פה.." אמרה בזמן שניגבה את דמעותייה. "זה בגללי?" שאל. "מה? מה בגללך?" שאלה מורן מבולבלת. "את בוכה.. בגללי?" אמר גלעד בעצב. "כן.." אמרה מורן בלחש. היא התיישבה על המיטה. היא לא רצתה לבכות שוב. היא עצרה את עצמה. היא החליטה שלידו תהיה חזקה. "אפשר לשבת?" שאל גלעד. "כן.." ענתה מורן בשקט. "מורן.." גלעד לא ידע איך להתחיל. איך לעזאזל הוא יכול להסביר את זה? איך? "אני לא יודע איך זה קרה.. אני עדיין אוהב אותך. אני נשבע לך – אם הייתי יכול להחזיר את הגלגל לאחור.." "אבל אתה לא יכול" התפרצה מורן לפתע. הדמעות כמעט ירדו. 'לא מורן, את תהיה חזקה! אל תבכי לידו!' אמרה לעצמה. "מורן, אני אוהב אותך! ולא את שני הסתומה הזאת!" אמר גלעד כמעט בצעקה. "אז תוכיח" אמרה לו מורן. "איך?!" שאל מבולבל "לא יודעת – תמצא דרך" אמרה מורן מרוצה. "נשיקה?" שאלה גלעד. 'אויי, הנשיקות שלו.. איך התגעגעתי אליהם.. אני כל – כך אוהבת שהוא מנשק אותי..' חשבה מורן ונזכרה באיך שהוא נישק את שני. היא לא יכלה יותר. היא החלה לבכות. "מורן? מה קרה? למה את בוכה נסיכה שלי?" שאל גלעד בעצב וחיבק אותך. מורן חיבקה אותו חזק. היא לא רצה לעזוב אותו. כי ככה ישאר שלה. לתמיד. גלעד הסתכל עלייה בעיניים וניגב את דמעותייה. "גם אני אוהבת אותך. כל – כך." אמרה מורן "אנחנו שוב ביחד נסיכה שלי?" שאל גלעד. "אני לא יודעת.. אני צריכה קצת זמן גלעד.. מצטערת.." אמרה מורן בעצב. גלעד גם מאוד אהבה אותה. הוא היה מוכן לחכות בשבילה בלי סוף. "אני פה בשבילך – קחי את כל הזמן שבעולם" אמר בחיוך והלך. - "כמה פעמים עוד אצטרך להסתובב ולגלות ש.." "הלו" ענתה שני "היי" ענה לה גיא בחזרה. "היי.." ענתה שני ביובש. לא היה לה כוח אליו. "מה קורה?" "בסדר.. אני יודעת.." "אהה.. סבבה.." "גיא, אין לי ממש זמן לדבר עכשיו.." אמרה שני. "אהה.. סבבה.. בי.." ענה לה גיא בעצב. שני ניתקה את השיחה. "שני, מה קרה?" "כלום אמא.. אני בסדר.." "חמודה, תגידי לי את האמת. כל פעם את משנה את הצלצול של הטלפון לפי ההרגשה שלך ואתמול היה לה צילצול של השיר הזה.. נוו.. איך הוא הולך?.." "כמה אהבה יש אצלי בלב כמה שאותך אני אוהב.." ענתה לה שני בשקט. טוב חמודה, אני במטבח אם את צריכה אותי.." השתררה עצבות בחדר. הספרייה שלה הייתה מבולגנת. היא עוד לא סידרה מערכת למחר. שיעורים? היא בטח תעתיק כבר מאיזה חנון.. לסדר בגדים? בנים יתנפלו עלייה גם ככה.. 'חוץ מגלעד' חשבתה. היא נשכבה במיטה שלה. נשכבה ובכתה. הדמעות זלגו ולא רצו להפסיק. 'את יפה, את חזקה, את בעלת כוח בבית ספר' ניסתה לעודד את עצמה 'אבל למרות זאת, גלעד לא רוצה אותך' חשבה והמשיכה לבכות.

מקווה שאהבתם ושתגיבו,

השקעתי המון בפוסט הזה D=