היא הייתה ילדה יתומה שמסתובבת ברחובות ומחפשת נדבה.
פנייה היו תמיד נפולות וגובה היה רזה ובהיר מאוד.
היא לבשה שמלה קרועה וגדולה, היא הייתה של אמה.
בחיים היא לא גנבה דבר ולפעמים הייתה שורדת שבוע בלי אוכל או שתייה.
היא נתנה חצי פרוסת לחם לילדה שאפילו לא הכירה למרות שזו הייתה הפרוסה אחרונה שלה.
היא מזגה מים לחתולים למרות ששתה מהם רק לגימה.
ראיתי אותה עולה לשמיים, עולה כמלאך.
~~~~~~~~~~
אומרים שאלוהים למעלה, אומרים שאלוהים קיים.
אני בטוחה ששמם לב שכמעט כל העשירים מתחמנים את כולם
ובמקום לשמוח על מה שהם קיבלו הם רק מחפשים דררך להשיג עוד.
אבל אם, אם פעם אחת תורידו קצת את האף שלכם ותיסתכלו למטה,
על האנשים שמתחתכם, על העניים, אולי תשימו לב שהם הכי נדיבים.
לפני כמה ימים, מישהו ביקש ממני נדבה.
לא אוכל להגיד לכם איך הוא נראה כי לא הסתכלתי עליו.
יותר קל לא להסתכל, נכון?
למה לתת צומת לב למשהו שהוא כל-כך חסר חשיבות?
אז זהו, זה לא חסר חשיבות! אלה בני אדם!
לא הכסף קובע כמה האדם שווה!
הנדבה, הקמצנות, הרוע והטוב לב. הם אלה שקובעים את זה.
ואם תשימו לב - "האנשים הקטנים" שווים יותר מכולנו!
3> גל.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
גל, בעלת המחסן .
