זה התחיל מהרגע שפתחתי את היומן וגיליתי שהיום יש לי
פגישה, ב15.45.
ורק אתמול בערב הבנתי כמה אני בלחץ ממנה.
הבעיה היא שבכל פעם שאני עומדת לגדול, אני כל כך רוצה
לברוח, להכחיש, להיעלם, להתגלגל לכדור קטן ולעשות קולות של שטיח. עם זה, אני
מתמלאת בתערובת של חרדה קיומית עם התרגשות שיכולה להדליק אותי לחיים, לא חשוב מה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
