אתמול אני וידידי דימה (או בקיצור, ידידימה. אני פשוט קרועה על הלחמים), נפגשנו בקולנוע לב בסנטר כדי לצפות בסרט "האשה ששרה", סרט שחציו בצרפתית וחציו בערבית. זו הייתה חוויה חדשה, ראשית כל, בגלל שמעולם לא הייתי בקולנוע לב, ושנית, מפני שמעולם לא צפיתי בסרט זר בקולנוע
(מצחיק שסרטים אמריקאיים לא נחשבים "סרטים זרים", חחח). הסרט עצמו היה מעולה-קשה-מותח-קורע לב-מטלטל.. בקיצור, מדהים. וזה בהחלט לא סרט לצפייה קלילה. אנשים יצאו אח"כ מהאולם עם מבט רדוף וקצת המום בעיניים, וככה נראינו כנראה גם אני ודימה. חוץ מזה, אני לא רגילה לשבת באולם קולנוע שכמעט כולם בו סותמים את הפה. הסרט האחרון שראיתי היה בקולנוע "סטנדרטי" בקניון אצלנו, כשאני ודיאנה הלכנו לראות את החלק האחרון של "הארי פוטר". הייתה שם חבורת ערסים שהרעישו, וחבורת פקאצות שהרעישו עוד יותר בניסיון להשתיק את הערסים. והתעלומה הגדולה ביותר היא, כפי שאמרה דיאנה וכפי שאמר כל מי שסיפרתי לו את הסיפור הזה, היא- מה לעזאזל ערסים עושים בסרט של "הארי פוטר"? האמנם יש תקווה? כנראה שלא, אם לשפוט לפי זה שהם לא. סתמו. את הפה.
אח"כ הלכנו אני ודימה לאיזה בית-קפה חביב, ואכלנו יין-ויאנג. גם זו הייתה חוויה חדשה, מפני שמעולם לא אכלתי יין-ויאנג.
עכשיו אני צריכה להסביר- הזמנו סופלה שוקולד עם גלידת וניל בצד וצללנו לשיחת נפש בניחוח רוחני-פילוסופי-פסיכולוגי. עכשיו, זו ממש לא פעם ראשונה שאני צוללת לשיחה כזו, וזו בהחלט לא פעם ראשונה שאני אוכלת סופלה שוקולד עם גלידת וניל בצד. אבל איכשהו יצא שאני אכלתי רק את הסופלה החום, ודימה אכל רק את הגלידה הלבנה, והצלחת עמדה בינינו ככה שכל אחד לקח חתיכה בכפית בתנועה סיבובית והחוצה. חשבתי על זה שאנחנו אוכלים יין-ויאנג, אבל לא אמרתי את זה, ואז דימה אמר את זה בעצמו, כך שזה היה נורא משעשע, וגם השתלב עם השיחה שלנו. בקיצור, אתם צריכים לאהוב את הבדיחה הזו כדי להסכים שזו חוויה חדשה.
העיצוב של הבלוג הזה מעצבן אותי. לא משנה מה אני עושה, וכמה אני משנה, ומנסה קצת למתן או קצת לנער או קצת לצבוע.. אחרי זמן קצר, אני מתחילה להתעצבן מהעיצוב. אני צריכה להפסיק להיות כ"כ 'אני', וללכת על משהו יותר מינימלי. אבל אולי הרצון שלי ללכת על משהו יותר מינימלי הוא דווקא ביטוי של מה שנהייה מה'אני'. note to self.
מחר אטקודה-יא מתחתן! ייאיי!
עושה רושם שנטשתי בינתיים את אתגר הפוסטים. הו וול, לפחות לעת עתה.
מבוטן באהבה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
קוטן-בוטן