חזרתי עכשיו מירושלים, הייתי שם שלישי רביעי חמישי שישי.

זה סתם נשמע הרבה, זה באמת לא כל כך הרבה. הגעתי בשלישי ישר כשהיא סיימה לעבוד ויצאתי בשישי ב12 בבוקר ממנה אחרי שבקושי ישנו ועכשיו אחרי נסיעה של4 שעות אני הפוכה כל כך. אני מניחה שבקרוב אני אלך לישון.

היה כיף, כמובן, כמו תמיד. :] היינו המון יחד בעיקר כי באחד הבקרים העיפו אותה הביתה מהעבודה כי המנהלת הייתה עצבנית ביותר וזו הייתה הפתעה כיפית ביותר ובחמישי חיכיתי לה בבית עד שהיא תחזור וקשקשתי לה בחדר על כל דבר אפשרי בערך. היה משעמם אבל עבר די מהר.

אתמול בערב היינו בהופעה של שלמה ארצי. גאד היה ממש מגניב :] ואחר-כך הלכנו לשבת בבית קפה יחד עם נעמה ואופיס דיפו שלה! שהוא ממש חמוד.

וזהו. אמא שלי ממש מתחפרנת מהנסיעות האלה כבר והיא התקשרה בדרך לספר לי שהיא לא מכינה לי אוכל. זה היה מעין כזה "שהחברה שלך תכין לך אוכל" או משו. והיא אכן הכינה והוא טעים מאד וכרגע אני זוללת אותו כי היה לי לא נעים שכל האנשים מהאוטובוס יתחרפנו מהממרח פסטו שלי.

וככה נגמר החופש. היום כנראה נלך לשבת בפול פעם אחרונה לחופש (למרות שמחר אני נפגשת עם יחד ועומר ואיתם אי אפשר לדעת.. בסוף זה תמיד נגמר בפול).

אנלא מאמינה שאני י"בניקית!!

רק הבוקר התעוררתי לידך ועכשיו את שוב רחוקה.

אין לי מילים לתאר את מה שאת עבורי.

את מה שאני כשאני איתך.

את מה שהלב שלי מרגיש כשאת לידי.

את מה שעובר על הגוף שלי כשאת נוגעת בי.

את מה שהולך איתי כשאני חושבת עלייך.

את כמה שאת עצובה כשאת לא פה.

כמה ואיך הלב שלי בכה כשנסעת.

אני לא יודעת מה יהיה בעתיד. איתנו. איתי. איתך.

אני לא יודעת, ואף אחד לא יודע.

אבל, ואוו. אנלודעת מה יהיה, אבל את חתומה לי על הלב.

את את שלך עשית.

אני בחיים לא אשכח אותך, קרן.

"תאכלס, אם היית צריכה להציג אותי למישהו, איך היית מציגה אותי?"

*שתיקה של דקה*

"הייתי אומרת שאת הבנאדם הכי מיוחד בחיים שלי"

אני מרגישה שאיבדתי את הבנאדם הכי מיוחד בחיים שלי.
ושכל דבר שתעשי עכשיו יהיה כאילו בשביל לרצות אותי.