אני פתאום קולטת כמה זה הזוי, וטוב-
אבל אנחנו ידידים אחרי שהיינו חברים.
ולא סתם חברים-היינו ביחד שנה
ולא היתה שום פרידה נחמדה, קלילה ולא כואבת
נכון שעכשיו לי יש את הקטעים האלה
והחשדות שהוא מרגיש אלי משהו
אבל תכלס בתוך תוכי אני יודעת שזה ממש לא ככה
ואין מצב שהוא מרגיש אלי משהו-כי... ככה זה
בכל מקרה, אני גאה בנו
זה מראה על בגרות וכל מיני שטויות אחרות
שאני שמחה שיש פה...
אז אנחנו לא הידידים הכי טובים שיש
אבל אנחנו סבבה.
אני רק חיבת להפסיק לחשוב עליו <:
כי כשאני חושבת עליו זה לא סתם בתור ידיד
גם תכלס, אם זה לא ידיד טוב-לא חושבים עליו סתם ככה
ובטח לא דברים כאלה... אין, אם אני חושבת שהוא מרגיש אלי משהו-
זה אומר שהוא בוודאות גמורה- לא.
אני צריכה ללמוד מהטעויות שלי, ולהפסיק לחשוב..
לא יודעת, אולי בגלל זה ובגלל זה ובגלל זה-אז כן..
ובאמת, להתחיל לחשוב מה אני רוצה פה
כי יש לי חבר, ואני אמורה לאהוב אותו,
ואני אמורה לא להתבאס מהשיגרה הזאת בינינו..