יום שבת ה-24.5.2008
מחר בשעה 11.30 אמא הולכת לאסיפת הורים.. אני בטח אשן כשהיא תחזור.. אבל כשאני אתעורר / יעירו אותי אני כבר יודע מה הולך לקרות... אני לא יודע מה הם בדיוק יגידו אבל זה יהיה משהו בסגנון: מה קורה איתך טל? מה זה צריך להיות? אנחנו אשמים שנתנו לזה להגיע למצב הזה.. המוון כעס ואכזבה ולדעתי הולך להיות איזה משהו דרמטי ביותר.. אני לא בטוח מה, אבל התחזית למחר: סערה.
ולא משנה כמה היום הם אומרים לי: יאללה טל! מה אתה בבעסה? תחייך קצת..
מחר הכל מתהפך, זה בטוח
מקווה לצאת מזה.. ומהדיפרסיה הזאת שנכנסה בי... (כמה מתאים לבלוג)
די, אני רוצה לחזור להיות מאושר עם עצמי.. לא טוב לי ככה.. פשוט רע לי..
לא יודע.. אולי מבחוץ אני מחייך וזה.. אבל אני כבר שנה בערך אוכל את עצמי.. רע לי
כל הזמן בא לי לישון, לא בא לי לקום בבוקר, לא בא לי לעשות כלום, הפסקתי כבר להדריך, סוג-של הפסקתי לעבוד, הפסקתי ללמוד ועוד שטויות רבות ואחרות.... למה זה קורה לי?
מחכה לזמנים שמחים יותר,
טל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מר. בלופר