מה זה שווה? מה זה שווה שאבא שלו חזר בתשובה? שהוא הניח תפילין כל יום, שאמא שלי, שלי לא שלו, הדליקה נרות ביום שישי בשבילו.... מה זה שווה שהבטחתי, נדרתי לאלוהים שאם הוא יוצא מזה אני מניח תפילין כל יום וצם ביום כיפור? כנראה שזה לא שווה, כי היום בבוקר, אחרי שנה וחצי של מאבק עם גידול בגזע המוח הוא נפטר, לא ממש הכרתי אותו אבל הוא היה החבר הכי טוב של אח שלי... ככה שכראיתי את אחי כמו שלא ראיתי אותו בחיים, את אחי הקטן בוכה ומתפרק ומחבק אותי בחיבוק שרק אני נוהג לחבק כשקשה לי... הבנתי כמה המצב קשה...
"זה היום הכי עצוב שהיה לי בחיים" הוא אמר לי, מעניין שבדיוק היום בבוקר חלמתי עליו....
אז איך הוא אמור להשלים עם זה שמחר בבוקר קוברים את החבר הכי טוב שלו? ילד בן 15 לא אמור לעבור דברים כאלה! וילד בן 15 לא אמור למות... הוא לא הספיק כלום! הוא היה ילד כלכך טוב... כלכך עדין... וכלכך אהבתי אותו, איך קוברים ילד בן 15? מחר הלוויה, בחיים לא הייתי בהלוויה, אפילו לא של סבא שלי... מה עושים? איך עומדים? ניסיתי היום להיות חזק ולא לבכות ליד איתי, לא ממש עבד לי.. הייתי חייב להתפרק, זה אנושי לא?
אבל כמו שאמרתי פעם "צריך להיות חזק בשביל מי שלא יכול להיות חזק בשביל עצמו" צריך לעמוד בזה.
קשה,
טל
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
מר. בלופר