לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Don't Worry Be Hippie!


Wellcome to the Jungle

Avatarכינוי:  מר. בלופר

בן: 32

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2008    >>
אבגדהוש
     12
3456789
10111213141516
17181920212223
24252627282930
31      

 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

8/2008

"אני הולך לבכות לך תהייה חזק למעלה..."


קמתי היום בבוקר, אחרי לילה שלא ממש הצלחתי לישון בו, והייתה לי הרגשה מוזרה לחלוטין... מין, הרגשה כזאת של רייקנות, רגשנות, אך עם זאת הרגשה של חום ואהבה, אולי כי אתמול בלילה ישבתי עם 2 החברים הכי טובים וותיקים שלי וסתם, דיברנו...? אולי כי אמא בכתה אתמול? אולי כי ראיתי את אחי הקטן פורץ בבכי שלא יבייש אם שכולה? או שאולי, אני פשוט לא נופל לתוך רחמים עצמיים, אני לא שוקע בזה, לקחתי את זה קשה, אבל שונה מדברים אחרים, הפעם האחרונה שבכיתי ככה הייתה כשפולי נפטר... ולפני זה בעצרת של רבין (כמו בכל שנה) אבל הפעם זה היה שונה.

 

אופיר =] אומר/ת:

איך אתה? =\

Dont Worry Be Hippie אומר/ת:

לא משו.. לא ממש ישנתי בלילה

Dont Worry Be Hippie אומר/ת:

למרות ששתיתי חצי בקבוק וודקה

אופיר =] אומר/ת:

אל תברח לשתייה.. אפילו כשקשה

Dont Worry Be Hippie אומר/ת:

זה כבר לא לברוח, זה לחזור הביתה.

 

 

____________________________________________

 

אני פשוט לא מאמין שאחי הקטן הולך לקבור היום את החבר הכי טוב שלו, ילד, לא הספיק כלום בחיים, אפילו לא קיבל תעודת זהות, אני בספק אם הייתה לו חברה לא הספיק כלום להתגייס, להוציא רישיון, להתנשק, לשכב עם בחורה, להשתכר, לעשן סיגריה, להוציא תעודת זהות, כלום.

 

היה לו שנה וחצי גידול בגזע המוח ידעתי שזה יקרה בסוף, אבל ברוב טיפשותי לא דיברתי על זה עם איתי, כדי להכין אותו, שידע... גם הוא ידע האמת אבל זה לא משנה את הכאב.

ילד בן 15 לא אמור לעבור דבר כזה, זה צלקת לכל החיים, זהו מעכשיו זה ילווה אותו לכל מקום שבחופש הגדול הוא קבר את החבר הכי טוב שלו בגיל 15. מסכן... היה לו יומולדת בל"ג בעומר

 

אתמול בערב... כשהודיעו לו... הוא ישר התחיל לבכות, איתי שלא בוכה בחיים, רק כשאנחנו הולכים מכות, הוא בחיים לא היה טיפוס רגשן, ואתמול הוא בכה כמו שלא ראיתי אותו בחיים

מסכן, הוא לא יכול לשאת את זה, ואני ניסיתי לא לבכות, לא ממש עבד לי

וכמו שאתם מנחשים אני בוכה עוד עכשיו

אם היה לי ספק עד עכשיו, עכשיו אני בטוח שאין אלוהים

ואם כן, הוא עושה את העבודה שלו ממש גרוע

"הנבחרת של אלוהים" כל האנשים הרעים או מתאבדים או נרצחים את כל הטובים הוא לוקח לעצמו אגואיסט מסריח

זה גורם לך לחשוב....

 

אבא אמר לי פעם "כשאני אמות, אני לא רוצה שתשבו עליי שבעה, לא להגיד עליי קדיש, אני רוצה שתהיו שמחים, מצידי אל תקברו אותי, שרפו את הגופה ותפזרו את זה איפה שהוא, כי לחלוק כבוד לבנאדם אחרי שהוא מת כבר, זה לא עוזר, תחלוק לו כבוד כשהוא חי"

 

ואני כלכך מסכים איתו שזה לא להאמין,

כשאני אמות, שירוקנו אותי מאיברים, שיצילו כמה שיותר אנשים, שייקחו את כל הדם לתרומה, ישרפו את הגופה שלי ויעשנו את האפר

 

אנחנו מעריכים את החיים רק כשמישהו מת.

 

תודה על התמיכה,

טל

נכתב על ידי מר. בלופר , 24/8/2008 09:55  
17 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



9,560

© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות למר. בלופר אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על מר. בלופר ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)