בעודי עושה דבר כמו כל יום שחלף עד כה, חשבתי על המושג הבלתי מוסבר אהבה. כמה שלא תנסה לברוח ממנה היא תמיד תמצא אותך. כי אהבה תרדוף אותך לא משנה לאן תלך או לאן תברח. אתה לא יכול להיות בלעדיה אבל אתה לא יכול לחיות איתה. ועד שלא תמצא אהבה חדשה לא תוכל להיתגבר על הקודמת, אתה לא תתגבר עליה באמת אם לא תשכח אותה האמצעות אהבה אחרת. אבל מה אם אני לא רוצה לשכוח? מה אם אני רוצה לסבול?
האם זה הופך אותי לאידיוטית שאני מאמינה שאני אי פעם יוכל להיתגבר עליו?...
אולי זו הייתה טעות מההתחלה, אבל השאלה אם זה טעות שלי או שלו. אהבה ניפסקת בלי לשאול שאלות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
