מבט ביקורתי אל העולם. קפצו לי (:

מה קורה קוראים חתיכים?

שוב טיפה הזנחתי, מצטערת. אתמול נפגשתי עם ידיד שלי בקניון אחרי הבית ספר והלכנו לאכול בפרנג'ליקו שהיה מדהים (חוץ מהסושי טונה) ואחרי זה הוא בא אליי ואימן קצת את הכלב ושיחק איתו (עכשיו הוא קצת יותר ממושמע) והביא לי את הדיסק של עידן רייכל שחסר לי, ועכשיו יש לי את כולם! :D איזה כיף. וזה לא סתם דיסק, זו מהודרה מיוחדת עם עוד דיסק רק של השיר "מנעי קולך מבכי" שאין בדיסק עצמו. מחר אצלם את כולם ביחד ואעלה.

בערב נסענו להופעה קטנה שהמועדון היה ממש קרוב לבית שלי (נסיעה, לא הליכה) שהתברר שהייתה קצת כישלון כי היו ממש קצת אנשים אז פירקו מוקדם (אבל זה לא מנע מאיתנו להצטלם מלא). ידיד שלי נסע עם חברים שלו מהעיר, ונשארתי לצלם את ההופעה של הלהקה כפי שביקשו ממני, אבל בסוף הם לא הופיעו. אבל הבחור עם המצלמות שהוא אחד מחברי הלהקה הודה לי בכל זאת (ויש מצב שקצת התחיל איתי, אני מנסה לשכנע את עצמי שזה לא היה פלירטוט) והוא אמר שיוסיף אותי בפייסבוק, והיום הוסיף ואישרתי אותו.

היום באתי בעצם לשעתיים בבית הספר, הגעתי מאוחר יחסית ואיחרתי לשיעור. זה היה שיעור אזרחות וכתבנו כל הזמן, נושאים חדשים ומשעממים יחסית לחומר האחר. לאחר מכן היה לנו הרצאה של הנוער העובד והלומד שהגיעו מעכו (חח בידיוק כתבתי על תנועות נוער פוסט קודם > ) על הזכויות של מתבגרים בעבודה. יחסי עובד ומעסיק ותשלומים ,בעיקר. זו הייתה הרצאה ממש מעניינת ועשתה לי ממש חשק לעבוד ואמרתי לעצמי שאני חייבת למצוא עבודה בזמן הקרוב כי יש לי המון דברים שאני רוצה לקנות והופעות שאני רוצה ללכת ואבא שלי לא יביא לי כסף להכל. בדרך הביתה הכרתי בחורה ממש נחמדה, היא דווקא הייתה די ערסית אבל נחמדה מאוד. דיברנו עד שדרכנו נפרדו. דיברנו על המון נושאים (ושוב..בחורות זרות לגמרי) וביניהם גם על עבודה. היא אמרה לי שיש מפעל שלגיס שלה יש תפקיד גבוה ויש מצב שהיא תסדר לי עבודה שם, איזה כיף ! כשדרכנו באמת נפרדו היא אמרה לי לדבר איתה ולהוסיף אותה בפייסבוק, ואפילו קראה לי נשמה D: .

כשהגעתי הביתה חיפשתי אותה בפייסבוק וקראתי מה יש בוול כדי להכיר אותה יותר וזה..והבנתי שהיא שומעת רוק ישראלי, כן כן.. כמה שהיא נראית ערסית יש לה טעם טוב במוזיקה. כשראיתי שהיא שמה שיר של כנסיית השכל התלהבתי ממש ושלחתי לה הודעה פרטית שהיום אני הולכת לראות אותם היום ומשם המשכנו לשיחות על הופעות רוק וכאלה, בסוף הוספתי אותה ואחרי זה הלכתי לישון.

כשקמתי התארגנתי להופעה. לא יצא לי להגיד לכם, קוראים יקרים אבל בשבוע שעבר הייתה הופעה של יזהר אשדות שעלתה 110 ש"ח והיה לי זמן להזמין כרטיסים רק יום לפני, וכשנכנסתי לאתר ראיתי שרשום על המודעה של ההופעה שנגמרו הכרטיסים וממש התבאסתי והחלטתי שאני מזמינה את הדיסק לכנסיית השכל שהיה בידיוק שבוע אחר-כך. אחרי ניסיונות שכנוע רבים שלא צלחו לשכנע את אבא שלי ואת חברותיי, החלטתי ללכת לבד. הזמנתי כרטיס אחד ושיכנעתי את עצמי שאני יכולה להינות גם לבד כי מה שקובע זה לא האנשים שאיתך (אולי הם יכולים קצת לשפר את הערב) אלא הלהקה עצמה. 

התארגנתי לי מהר ונסעתי לתחנה שמשם אני לוקחת אוטובוס שקרוב למועדון שבו נמצאת ההופעה. בזמן הנסיעה תהיתי לעצמי, כשאדם חולף על פניך באוטובוס ואז לא מוצא מקום טוב לשבת בהמשך וחוזר לשבת לידך, זו הרגשה ממש מבאסת. כי זה כאילו הוא "התפשר" עליך כי לא מצא משהו טוב יותר. למזלי זה לא קרה לי, אף אחד לא התיישב ליידי. בזמן האחרון באמת לא מתיישבים ליידי, אני לא יודעת אם זה משמח מהקטע של פרטיות או מעציב .

כשירדתי בתחנה שקרובה למועדון הלכתי קצת ברגל ונכנסתי לבר שממש קרוב לשם בטעות, אז חיכיתי משהו כמו שתי דקות בתור עד שאמרו לי שזה לא כאן ואז הלכתי מהר לכניסה הנכונה וקצת התבאסתי שביזבזתי את הזמן שבו יכולתי למצוא מקום טוב יותר לשבת בהופעה. כשנכנסתי התלבטתי עם המארחת איפה לשבת. היא לא הסכימה לי באלו שממש קרובים לבמה למרות שממש רציתי, היא אמרה שזה מתאים לקבוצות של 3-4 אנשים וזה כבר די שמור, אז בסוף החלטתי לשבת במין במה כזאת שהייתה לצד הבמה למרות שזה ביאס אותי קצת. כשהסתכלתי על התפריט ביקשתי מהמלצרית עזרה על בחירת הקוקטייל, היה לי ממש חשק לקוקטייל ותוך כדי מגיעה אלי המארחת, אמרה לי שאני יכולה להצטרף לזוג בנות שהשולחן שלהן קרוב לבמה (כמו שרציתי) אז בהתחלה קצת התלבטתי כי אני לא מכירה אותן והכל, אבל משם רואים יותר טוב את ההופעה אז החלטתי להתפשר. כשהתיישבתי דיברתי איתן קצת ולאחר מכן ביקשתי מהמלצרית עזרה בבחירת הקוקטייל, בסוף בחרתי בקוקטייל מנגטוני, שזה לסיכום וודקה ופירות הדר. זה היה ממש טעים ובקושי הרגישו את האלכוהול אבל התחשק לי עוד משהו בקטע של מתוק אז הזמנתי סורבה שגם היה ממש טעים. עם הזמן הגיעו עוד ועוד אנשים והמקום התמלא. בזמן ששיעמם לי סימסתי לידידים שלי ולבלוגר שלי. בסופו של דבר, ב10:20 הם סוף סוף עלו לבמה. בהתחלה הם שרו שירים חדשים שלהם אבל ככל שהתקדמה ההופעה הם ביצעו שירים יותר ישנים שלהם. ההופעה הייתה ממש טובה אפילו שהסולן היה שיכור קצת כי הוא שתה בין שיר לשיר, לא ידעתי שהוא בקטע של ויסקי! יפה לו. לקראת סוף ההופעה התבאסתי שהם עדיין לא ביצעו את השיר האהוב עליי אבל ככל שהתקדמה ההופעה הם שרו שירים טובים יותר ובסופה - שרו את השיר האהוב עליי. ממש התלהבתי וצילמתי אותם בוידאו כמעט את כל השיר. אעלה ליוטיוב ואוסיף לכאן בקרוב. עיצבן אותי שעברו אנשים אבל מה לעשות שלא ישבתי כל כך קרוב לבמה.. לא נורא , נהניתי בטירוף!

לסיום השיר האהוב עליי של כנסיית השכל. 

השיר נקרא " איך זה מרגיש"

איך זה מרגיש, אין עתיד באופק

אין מקום שיש סיבה טובה להיות בו

היו תקופות שממש התחברתי לשיר הזה. מזל שהתקופות האלה עברו.

שיהיה לכם לילה נפלא ומצטערת על הפוסט הארוך במיוחד, לפעמים יש לי הרבה מה לספר :P