מבט ביקורתי אל העולם. קפצו לי (:

הנה ההומור שלי פושט את הרגל
והביטחון שלי פושט את היד
הנה הילדון שבי מניף את הדגל
אבל אין מאחוריו אף אחד
הוא לבד

השירים של אבטיפוס נורא רגישים ונוגעים ללב, אבל הביצועים יש לציין.. דיי על הפנים. חחח אולי יום אחד אני אעשה רימייק לאחד השירים שלהם עם סרטון וידיד עם גיטרה או משהו, נחשוב על זה..

שיניתי את התיאור של הבלוג לשיר של אבטיפוס, פזמון שנורא התחברתי אליו מאחד השירים שלהם. זה סוג של מחאה על אנשים שאומרים שיהיה בסדר, ואתה לא מאמין להם. וזה גם מתאים לקטגוריית ה"מתוסבכים" שהעורכים של ישרא החליטו לשים אותי שם.

מתגעגעת לתקופות יפות יותר..

שייגמר כבר הבית ספר ! נמאס לי. כל שניה שם זה סבל. המורים מצפים ממני ליותר מידי, זה מחרפן. לקום מוקדם - זה מחרפן!

ונמאס לי מהתלמידים האלה שניגשים אליי ושואלים אותי אם אני לומדת פה בכלל, או מהתלמידים האלה בבגרויות ששואלים אותי אם אני הבוחנת.

תמונות מתקופה יפה וטובה 

לזה קראתי - ה "אומייגאד חזיה ענקית"

אי שם מרץ 2009 בירה וסרט אימה אצל חברה, ואחרי זה מלאמלא תמונות - כאן שמתי את המועדפות עליי. 

התמונות האלה גרמו לי לחייך, איזה כיף זה להיזכר..

בקרוב הבלוג יחגוג את פוסט המאה שלו, ופוסט המאה יהיה מאוד מיוחד. יש לי המון תיכנונים. מנחשים כבר מה יהיה? (:

אה ו..יום פמיניזם שמח !