יום רביעי החלטתי להבריז, כי זה היה יום קצר והיו לי תיכנונים לגבי הרישיון. ישנתי עד משהו כמו 12 ונסעתי לבנק להוציא כסף ועוד סידורים שהיו לי שם. לאחר מכן נסעתי לבית ספר לנהיגה, המשרדים שם היו כמו מסלול מכשולים, חשבתי שאני אקבל איזה פרס בסוף המסע. המשרד היה פשוט פצפון והמזכירה הייתה די לא נחמדה, הפגישה הייתה לא קצרה ומתתי כבר לעוף משם. שילמתי לה את הכסף שאני חייבת ולא היה לה עודף, היא רצתה לסנג'ר אותי לפרוט באיזו מאפייה, בסוף החלטנו שאני אשאר בזכות אצל הבית ספר ורווח לי לא להתרוצץ עם כסף קטן. לאחר מכן הלכתי לאופטיקה משהו ועשיתי את הבדיקת עיניים, חוץ ממשהו כמו שני מספרים צדקתי בהכל וסיימתי עם זה מהר. התלבשתי ממש יפה והייתי מאופרת, קיוויתי לצלם תמונה חדשה ועדכנית למשרד הרישוי אבל הם לקחו את התמונה שקיימת, שממש לא אהבתי אותה כי היא ישנה ויצאתי ממש ערביה.
יום חמישי (הלוא הוא שלשום) הייתה לי בגרות בספורט. למרות הנס קפה ששתיתי הייתי ממש עייפה ובדרך קניתי XL לימון ושתיתי אותו כמו מים. הייתי חייבת להיות עירנית כי לא הייתי בכושר בכלל, וגם לא התאמנתי על שומדבר לפני זה. כשהגעתי, זה היה קצת באיחור והופתעתי לגלות שהבנים רצים לפני הבנות, זאת אומרת המגה מרץ שיש לי עכשיו לריצה, לא ייעשה שום בו שימוש. הפעילות הראשונה הייתה עם קונוסים, צריך לרוץ לקחת קונוס אחד ולהניח אותו חזרה ואז לקחת את השני ולרוץ איתו חזרה . לקח לי 12.9 לעשות את זה, חח נראה לי שזה נכשל. אחרי זה עשינו כפיפות בטן וחברה שלי עשתה לי ואני עשיתי לה, טוב שהיא לא הבחורה הכי חלשה בקבוצה שלנו! כשעשיתי לה היא די ויתרה לעצמה אז נתתי לה ביטחון והיא בקושי עשתה 12, אחרי זה הבחורה שהייתה ליידי אמרה לזו שהיא עשתה איתה שאנחנו מדברות אז היא לא יכלה להתרכז, איזה ריכוז צריך בלספור לעזאזל?! חתיכת אטומה, פאקינג ניסיתי לעזור לה! אחרי זה כשאני עשיתי הייתי בשוונג ולא הפסקתי, עד שחברה שלי פשוט לא יכלה להחזיק אותי והרמתי אותה עם הרגליים (מה לעזאזל!? ) הרגשתי מהזה לא בנוח עם הסיטואציה, ובגלל שזה גרם לי להפסיק כמה שניות פשוט הגוף שלי לא רצה לעלות למעלה, אני מניחה שגם נפשית פחדתי להרים אותה, וזה גם כאב לי רצח. אז עשיתי רק 37 והתבאסתי על זה כל היום.הייתי יכולה לעשות הרבה הרבה יותר אם היא לא הייתה כל כך חלשה :\ . אחרי זה היה קפיצה למרחק ועשיתי 1.20 (שזה עובר) ואז הייתה לנו הפסקה של חצי שעה לפני הריצה, אז ישבתי עם ידיד שלי וחשבנו על תחפושת, הוא אמר שהוא מתחפש לשטן אז אני אתחפש למלאך, אימצתי את הרעיון ואחרי הריצה חיפשתי תחפושת, מצאתי משהו נפלא בידיוק בכסף שהיה לי ולקחתי. המוכרת הייתה ממש נחמדה ולא ממורמרת כמו המוכרת במקום הקודם שהייתי בו. וואי נכון שהמוכרים משפיעים מאוד על חווית הקניה? גם מלצרים במסעדות ובתי קפה..
יום שישי (הלוא הוא אתמול) קמתי מצוננת ומתה מעייפות וכאב לי כל הגוף כי השרירים שלי היו תפוסים והחלטתי להישאר בבית. כשקמתי במשהו כמו ארבע באותו היום ממש התבאסתי על זה שקניתי תחפושת ולא התחפשתי, וכמעט לא יצאתי מהמיטה כל היום בגלל השרירים התפוסים. זה הרגיש לי יום מבוזבז, הייתי רוב היום בסימס עם הלפטופ. חבל שלא הלכתי, הייתי זוכה לראות את חברים שלי מהבית ספר מחופשים ואת כל הבית ספר למעשה, בשנה האחרונה. לא התחפשתי מאז כיתה ג', כמה חבל. אולי אשמור את התחפושת ואתאים לזה לבנים סקסיים ואלבש את הכל כשהיה לי חבר חחח חבל לזרוק ללא שימוש. (:
בערב ידיד שלי ניסה לשכנע אותי לבוא איתו לאיזה מועדון גייז שהייתה שם מסיבת פורים, ועד שהוא שיכנע אותי זה בסוף לא יצא לפועל כי לא היה לנו איך להגיע, חח לא כזה חבל אני לא חושבת שהפסדתי הרבה. אני אראה הרבה במצעד הגאווה..
מה איתכם קוראים יקרים? עשיתם בגרות בספורט או לא? אם כן מה עשיתם בבגרות ואיך היו התוצאות שלכם? אם לא למה לא עשיתם ואיך הבית ספר קיבל את זה? אשמח לשמוע את החוויות שלכם, רק בבקשה רק אל תתיחסו לפיסקה הזאת בתגובות שלכם.
וואו לקח לי שעתיים לכתוב את הפוסט הזה בגלל ההפסקות, לא נורא. (: ערב נפלא !
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
