מבט ביקורתי אל העולם. קפצו לי (:

יאי! סוף סוף מצאתי על מה לכתוב.

מאז סיום הלימודים, האמת שפשוט לא עשיתי כלום. אני כל הזמן בבית מתבטלת. אוכלת, רואה סרטים וישנה. אפילו התמכרתי למשחק בפייסבוק שנקרא Friends For Sale והכרתי שם המון אנשים, בנוסף פתחתי עוד שני פייסבוקים בשביל להתקדם במשחק וכמעט קניתי סימס. לא טוב!

אז כשהרגשתי שאני באמת מבזבזת את הזמן ושחבל, חיפשתי באינטרנט ספר שרציתי לקנות. יום אחר כך קניתי. זה נקרא "הסלנג של החיים" שכתב רוביק רוזנטל (איש מאוד חכם אגב). זה לא בידיוק ספר עם עלילה, יותר ספר עיון. יש פרקים של קבוצות של אנשים, פרק גדול על הצבא, על הגששים (שבאמת תרמו לסלנג),  פרק מיוחד על ארץ נהדרת וחידושי לשון של אפרים קישון. בקייצור- מה זה מעניין! נחמד להסתכל לפעמים ולהרחיב את הידע. לך תדע מתי תיפגש במילים האלו מתישהו.. למדתי המון מילים חדשות ואני ממליצה לאנשים לקנות. אגב יש אפילו פרק מיוחד לגולשים!

טוב נחזור לנושא שלנו.. התחברתי לבחור ישראלי מהמשחק בפייסבוק. הוא בן 22 מירושלים. רוסי כזה.. טיפוס די מיוחד. בנוסף לכך שהוא עוזר לי במשחק הוא מגן עלי מאנשים שרוצים לעבוד עלי.. אבל בימים האחרונים המשחק מתחיל די לעצבן אותי בפייסבוק האמיתי שלי כי כל הזמן שולחים לי הודעות, אז התמקדתי בפייסבוקים המזויפים.

אחת השיחות שלנו הגיעה לזה שאני מתלוננת שאני מחפשת עבודה (לפני חודש או יותר הסתובבתי כאן באיזור ונכנסתי לכל חנות, בקושי לקחו ממני פרטים וזה דיי הרס לי את החשק). הוא אמר לי לכתוב קורות חיים באינטרנט, כי אפילו אם אין לי ניסיון מקצועי כלשהו, יש לי מה לכתוב על האופי והידע שלי. בנוסף לכך הוא אמר לי לשלוח את הקורות חיים לחברות כוח אדם, והם יפנו אליי ויחפשו עבודה בשבילי. אז באותם רגעים שהוא אמר זאת, עשיתי את זה.

יום אחר כך (אתמול) התחילו להתקשר אליי מחברות כוח אדם למינהם. הייתה חברה אחת שהתעסקה רק עם חיילים משוחררים, אז היא לא יכלה לעזור לי. והייתה עוד חברה שקבעה לי יום מיונים במרכז הערכה בסלקום היום, ובנטוויז'ן יום חמישי. נורא התרגשתי שזה מיום ליום והייתי קצת פסימית לגבי העבודה כי חשבתי שיהיו איתי מתמודדים טובים יותר. כשדיברתי עם הבחור ההוא הוא אמר לי לא לפחד מאף אחד שיהיה שם, להראות ביטחון ושאני טובה יותר מכולם. הטמיע בי קצת ביטחון זה היה נחמד.. יש לו קצת אופי של אח גדול.. חח למרות שאם הוא היה גר קרוב אני חושבת שהייתי יוצאת איתו.

אתמול באחד מהפייק שלי הוספתי כל מיני אנשים עם תמונות שחור לבן (כמו שלי יש) כמובן שזו לא תמונה שלי, בשביל להצליח במשחק צריך תמונה ממש מושכת כדי שאנשים שלא מכירים אותך ירצו לעזור. פתאום בין סרט לסרט שלחו לי הודעה בצ'אט. קוראים לו סבאסטיאן והוא מארגנטינה, בן 29. דיברנו בספרדית, שאני כמובן יודעת אבל שכחתי עם הזמן ונעזרתי קצת בגוגל טרנזלייט כדי לדבר איתו. אתם לא מבינים איזה חתיך הוא.. עיניים אפור-ירוק עוד לא קלטתי, גבוה, שרירי, מראה מחוספס כזה. אתמול בלילה התעכבתי במחשב בשביל לדבר איתו. זה מעניין להכיר אנשים שלא מהארץ, נורא מסקרן! בשלב כל שהוא הייתי מתה מעייפות והוא לא ענה לי אז התנתקתי באמצע.

אחרי משהו כמו חמש שעות קמתי (יש לציין שבקושי) והתארגנתי למרכז הערכה. לא התאפרתי יותר מידי כדי שלא יציק לי בהמשך היום ( זה כולה כמה שעות והביתה ) ולא עשיתי משהו מיוחד בשיער שלי. לקחתי את הקורות חיים המודפסים ואת התעודת זהות ומהר מאוד יצאתי לאוטובוס.אחרי שהגעתי למרכזית רצתי אל האוטובוס השני שלי, שהיה אמור להגיע ממש באותם רגעים אבל איחר (כל כך מתסכל להיות תלוי בתחבורה ציבורית..) לא כל כך ידעתי איפה לרדת אז ביקשתי מהנהג שיודיע לי איפה לרדת וישבתי קרוב אליו. כשירדתי ירדה איתי עוד מישהי וראיתי שהוא מוציאה תג עם שם של סלקום, שאלתי אותה אם היא עובדת שם והיא אמרה שכן, אמרתי לה שיש לי מרכז הערכה היום ואני מאחרת בגלל התחבורה הציבורית, היא אמרה שזה לא טוב. היא הראתה לי איפה המעליות ועלתה איתי בנוסף לזה הראתה לי איפה המרכז הערכה ולא היה אף אחד. פתאום נזכרתי שצריך לעלות קומה למעלה והודתי לה על העזרה. כשהגעתי המאבטח אמר שהוא ראה אותי במצלמה ולא הבין למה לא עליתי קומה. הוא לקח לי את התעודת זהות, והביא לי תג של סלקום של המרכז הערכה, ודף למלא. הוא הראה לי איפה החדר והתיישבתי מהר והתחלתי למלא. שאלתי את האנשים שהיו איתי אם איחרתי והם אמרו שלא. ממש דקה אחר כך נכנסה המדריכה ואמרה שעוברים חדר. עברנו לאיפה שהבחורה ההיא הראתה לי . אחרי שחלק סיימו עם השאלונים הם הגישו אותם למדריכה, וכמה דקות אחר כך התחלנו. בהתחלה זה היה סיבוב הכרות, כל אחד מציג את עצמו ומה הוא עשה ומה הוא רוצה מהחברה וכאלה, כמו שיעורי חברה בבצפר. לאחר מכן כל אחד הכין מדבקה עם השם שלו ושם על החולצה, ורשמנו בדף את המייל שלנו. אחרי זה היה דינמקה קבוצתית, הביאו לנו כל מיני שמות של אנשים ועל איך הם ממלאים את תפקידם בחברה, וביקשו מאיתנו לדרג כאשר הראשון הוא הכי טוב והחמישי ההפך. אמרנו את מה שחשבנו, ואחר כך התבקשנו לסכם על רשימה אחת. זה היה די קשה, הייתה שם בחורה ממש נוקשה שחשבה ההפך ממני וניסיתי לשכנע אותה שזה לא מתאים ולא הצלחתי. בסופו של דבר לא הגענו לרשימה מוסכמת ודיברנו על זה. לאחר מכן היתה הפסקה ואז משחק סימולציות של נציג-לקוח, אני חושבת שהלך לי שם טוב למרות שהתמודדת השניה ממש הקשתה עליי ואז עשיתי לה תחיים קשים בתור לקוחה כשהתחלפנו.

לאחר מכן נתנו לנו עוד הפסקה קצרה, ואמרנו לנו שבסופה יהיו למדריכה שאלות לחלק מהמשתתפים, וחלק ישוחררו הביתה ויקבלו את התעודות זהות. בהפסקה הספקתי להסתבך עם המכונת אבקה הזאת, ולשרוף את הלשון. אחרי זה המדריכה באה ושיחררה אותי ועוד שני בחורים, חשבתי שאולי אלה ששוחררו כן קיבלו את התפקיד כי כבר הבינו מי הם ואם הם מתאימים, ואת אלה שהשאירו לא קלטו כל כך מי הם ושאלו עוד שאלות.. לא יודעת.

כשיצאתי מהקניון הזה, בדקתי אם היו לי שיחות, היו לי איזה 4 שיחות שלא נענו והודעה קולית באחד מהטלפונים. ההודעה הייתה עוד חברת כוח אדם אבל היא אמרה את המספר מהר וגם לא היה לי כוח להתעמת עם עוד חברה, אז לא חזרתי אליה. חזרתי למספרים האחרים שהתקשרו. אחד מהם היה חברת HOT. ביררתי אם אפשר לחתום בהוט לחצי שנה וזה לא היה אפשרי, אז אמרתי שאני לא יודעת אם זה מתאים לי ולא חזרתי אל הבחור. חזרתי לעוד מספר שהייתה עוד חברת כוח אדם, שניסתה לשכנע אותי לבטל בנטוויז'ן ולהבחן אצל יס. אני עד עכשיו מתלבטת..

מה אתם חושבים קוראים יקרים שלי? (:

אני חושבת שבנטוויז'ן יש אנשים קצת מבוגרים עם ידע רחב במחשבים, למרות שלא צריך יותר מידי בשביל מוקד טלפוני. וזה נושאים של תמיכה טכנית (לסגור ולפתוח מודם, מיילים וכאלה) ולא צריך להכנס יותר מידי לפרטים עם אנשים.

העבודה עם יס נשמעת אולי קצת יותר נחמדה, ואמרו לי שאם הזמן השכר עולה, ויש הסעות ותנאים טובים. אבל העבודה היא לחפור על כל מיני חבילות סרטים וסדרות וכל זה..

אני אשמח אם כל קורא ישאיר בתגובה שלו איפה הוא יותר חושב שעדיף בכללי, ועדיף לי ספיציפית. זה יעזור לי להחליט. אני ממש אשמח..

אבל זה בהתחשבות שאולי לא עברתי בסלקום, אולי עברתי? אמרו שאדע תוך 48 שעות וזה מה זה מציק לי, אני כל הזמן עם הטלפונים והמיילים מחכה למשהו.

לסיום, אשים תמונה של אדם לוין שדומה מאוד לסבאסיטאן.

סולן מארון פייב, למי שלא מכיר.

עד לפעם הבאה..

מקווה שתהיה בקרוב..