והנה אני כאן, מדפיסה עבודה בשיווק שאני צריכה להגיש ביום ראשון אצל סבתא שלי, מנסה לחוש שוב מה זה מחשב.
יום לאחר הפוסט האחרון, הלפטופ חזר לעשות בעיות. הנחתי שזה ייפסק תוך כמה זמן, אך זה לא הפסיק.
לא משנה איך סיבבתי את המטען, איך הנחתי את המחשב, ניתקתי וחיברתי - המחשב סירב לקבל טעינה. ובסופו של דבר נסגר ומאז לא הצלחתי לפתוח אותו.
יום לאחר מכן נסעתי עם אבא שלי למעבדה בעיר שלנו, בתקווה שהם יצליחו לסדר את זה. למרות שהתעקשתי לקחת גם את המטען אבא שלי אמר שלא צריך וכשהגענו אמרו לנו להביא אותו. אז נסענו שוב הביתה ועליתי לקחת את המטענים. לקחתי את שניהם - גם האוניברסלי וגם הרגיל שאותו קיבלתי עם המחשב. הבאתי להם אותו והם אמרו שנוכל לקבל אותו ביום שלישי (אחרי שיצא החג השני) וחיכיתי. זה היה כל כך מייגע, אבל זה היה רק יומיים. בכלל לא ידעתי מה הולך לקרות.
בבית שלנו אין טלוויזיה, אבא שלי מקבל מידע על מה שקורה בעולם מהרדיו הקטן שלו ויושב לידו בסלון. ככה שבעיקרון הלפטופ זה הדבר היחידי שיכולתי להתעסק בו.
יום שלישי אבא שלי קיבל שיחת טלפון מהמעבדה, הם אמרו שאי אפשר לתקן את הלפטופ. הבעיה הרבה יותר בעייתית ממה שחשבנו וצריך לשלוח את זה ליצרן שיחליף חלקים מקוריים של החברה. דבר כזה עולה 1500 ש"ח. אבא אמר שכבר עדיף לקנות חדש. בזמן שהוא היה בשיחה הזו אני הקשבתי והייתי עצבנית, ובכיתי ולא האמנתי שזה כבר המחשב השני שהצלחתי להרוס. לא ידעתי מה לעשות ובאותו יום נסענו לקניון ענקי באיזור לחפש לפטופ חדש. רק שאבא שלי חי בסרט - הוא חשב שאפשר להשיג לפטופ נורמלי שהוא לא מיני בפחות מ2000 ש"ח. היו כמה פדיחות שישבנו במספר חנויות ולא קנינו, זה עשה לי ממש רע. בדרך חזרה הביתה הגעתי למסקנה שאני רוצה לקנות רק בחנות באג מחשבים - כי לכל מחשב שהם מוכרים יש אחריות לפחות לשנה. כשהיינו בבאג בקניון הגדול ההוא אבא שלי שם עין על הHP מגע וכמה ימים אחר כך חיפשתי עליו מידע בגלקסי שלי, וגיליתי שלמרות המוניטין המפרט שלו לא משהו, ומצאתי לפטופ מאותו סוג וטוב יותר שעולה 2500 ש"ח והחלטנו שזה מה שהולכים לקנות.
סבתא שלי בנדיבותה מסכימה לתת לנו אלף שקל כעזרה בקניית המחשב החדש, ואני מביאה 500 מהכסף שחסכתי (בצער רב מאוד..) וביום ראשון אנחנו קונים אותו.
והיי - אל תחשבו שאני מזניחה אתכם או משהו. דרך הפלאפון שלי אני מתעדכנת בכל בלוג ובלוג. רק שאינני יכולה להגיב כי אני לא מסתדרת עם ישרא בפלאפון..
ובקשר לפרידה - זה עבר לי אחרי יום אחד. אתם לא צריכים לדאוג חחח אני כבר נהייתי חסינה מרוב הפעמים שנפרדו ממני.
ועכשיו אבא שלי לחוץ לחזור הביתה כי הכלב נשאר לבד בבית והוא בדרך כלל עושה בלאגן, אז עד לפעם הבאה שאהיה בקרבת מחשב - אני אעדכן. (:
אמרתי לכם כבר - אני כישלון במערכות יחסים. כישלון. חחח זו הפעם הרביעית שנפרדים ממני! איך אתם יכולים להסביר את זה שכל הזמן נפרדים ממני וזה לא משהו שלא בסדר אצלי? חחח בואו תנסו.
אז.. מה חדש איתי?
הממ ערב ליל הסדר הלך לא כמו שציפיתי בכלל. המשפחה שלי פשוט משפחה של מוזרים.. כשחזרתי הצטערתי שלא חגגתי עם הצד השני.
שוב התקופות הגרועות האלה בחיים שלי.
מאה אחוז שזה יהיה כמו אחרי הפרידה מדניאל.. ממחר אני אהיה שעות בסימס ולא אדבר עם אף אחד חוץ מהכלב שלי.
לא רציתי להגיע לבלוג שלו, באמת שלא. מחקתי את הבלוג שלו מהמועדפים, ואמרתי לעצמי שאני בטח לא אפגוש בזה יותר.
עכשיו כשעברתי ברשימת קבועים שלי, בטעות נכנסתי אליו. כנראה לא מחקתי, שכחתי. אוי, זו הייתה טעות.
ראיתי מה הוא רשם עליי ועל הפרידה.. אם אתם סקרנים לראות את זה בעצמכם - באסה, זה כבר לא פה.
לא היה אכפת לו להיות אכזרי , הוא היה מת שיגמר כבר!
חברים שלו אמרו שאני שונה ממנו, הוא לא בא וטרח להגיד לי את זה, ואפילו גם הוא חשב שאנחנו שונים, וזה בדיוק להפך ממה שהוא אמר לי שהוא היה כאן פעם האחרונה.
פרידה זה לא דבר קל בהחלט, אבל צריך לדעת לעשות את זה נכון.
הוא מרגיש חופשי (כבלתי אותו?) והוא חי בשקר? מה לעזאזל? אין לו אפילו את הביצים לבוא ולהגיד לי את זה.
פשוט אפס.
וואו, הוא חשב שזה לא יהיה לי כל כך נורא כי הוא ראה שמתחילים איתי בחורים, אז לא אשאר לבד זמן רב
הרבה אנשים אומרים לי את זה, שישר שאני יוצאת מקשר אני נכנסת לעוד אחד
אני מודעת לזה שאני נראית טוב, ושמתחילים איתי הרבה
אבל זו פשוט לא נראית לי (עוד) סיבה אתית לפרידה.
יש לציין שהפוסט הזה הוא פוסט תדהמה, אינני מרגישה פגועה, אני מאחורי הפרידה הזאת. אבל פשוט אני בהלם ממה שהוא רשם שם, שהייתי חייבת לרשום את זה בפוסט. לשתף אתכם.
I trusted you, you lied It's all I hear = a fucking lie I don't give a shit it's over now :)
המשכתי הלאה. אני מאחורי זה.
עריכה:
שוב אני בפוסטים החמים!!
תודה לכולם.. אשמח אם תרימו אפילו קצת יותר למעלה. (:
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
כינוי:
