תודו שאין כותרת יותר מושכת או מקורית מזאת.

כן,שלום היא מילה שימושית.

נעשה כאילו לא ניחשתם מההתחלה שאני כותבת לכם את הפוסט הזה.. כן,זאת שוב נעמה.

למי שלא מכיר,לא זוכר,לא קרא,לא שמע ובקיצור המידע הזה הולך לחדש לו משהו - היו לי הרבה בלוגים.

הרבה מאוד בלוגים. העניין הוא שנמאס לי מהם אחרי שבוע,ולכן הם אבודים... לעד.

אני מרשה לכם להזיל דמעה. האחרון היה אפילו יפה.

אז כמו שידוע לכם גל חזרה מארצות הברית. עזבו שהיא קנתה לעצמה תיק של מאפינס,

שרשראות,דיסק של היי סקול מיוזיקל [של אחותך.. כן.. שמענו].. היא אפילו הביאה לנו טובלרון.

זה נראה כאילו ארצות הברית קיימת רק בשביל שלאנשים יהיה מה להביא. לא,אבל ברצינות,

זאת סתם ארץ מגניבה.  *נקודה לא קשורה,תחיו עם זה*

 סתם שאלה: רק אותי זה מעצבן שאנשים על מצב 'לא נמצא' ובכל זאת,באוואי שלהם כותבים 'פה'?

העניין איבד פרופורציות.

בחיי שלא נראה לי שאי פעם כתבתי פוסט כזה יבש. פשוט לשבת מול המקלדת ו..כלום.

אז נתחיל בבשורות המצערות:

מחר מבחן במתמטיקה. ולא,אין לנו שביתה.

והבשורות היותר טובות - הפוסט המשעמם הזה עומד להיגמר.

פעם עוד הייתי מצחיקה,באמת.

נתראה בשמחות.. תלוי אם מחשיבים את "גל! תעדני או שתביאי לי פרטים-" כשמחה,אבל הבנתם את הפואנטה.

בברכת 'כן כן אני כזאת מצחיקה,אני פשוט מכחישה את זה באופן יסודי'..

נעמה המושפעת.

גל,מצטערת על הפוסט המטומטם.

מה,באמת יבש.

עריכה 829429489: הוא באמת של אחותי,ורק כדי להוכיח לך את זה..

"ווייי אני עפה מעל הביג בן!!! בואו נעלה על השטיח המעופף של אלאדין בדרך אל מוגלי!"