לא יודעת מה קרה לי פתאום.. קמתי מהמיטה ורציתי לכתוב פה את כל מה שיש לי בראש כרגע
נזכרתי באהבת חיי שהייתה לי פעם.. איך אהבתי אותו אהבה מטורפת! אף פעם לא אהבתי מישהו בצורה כזו..
היינו מדברים כל הלילה.. לפעמים עד זריחת השמש... ישנה על הקול שלו..
איך היינו נפגשים בלילות,בחורף,בקור..הוא היה מחזיק לי את היד ולוחש לי מילים של אהבה..
נפגשנו פעם וכאשר רצה ללכת..החזקתי לו את היד ואמרתי לו :חכה שניה אל תלך, אני אוהבת אותך..
אלוהים ! איזו הרגשה הייתה לי שאני אומרת לו תזה.. משהו שאי אפשר לתאר במילים =]
דיברנו פעם בלילה..שכבתי על הספה ודיברנו בטלפון.. היינו שכנים.. הוא שאל אותי :באלך שאני יבוא אלייך עכשיו ואתן לך משהו,אבל אל תצחקי אני יבוא בבגדי שינה..הבטחתי שלא אצחק..
הוא בא אליי.. החלפנו יומנים..נתנן לי פרח אדום כזה.. והלך... לקחתי תיומן שלו ורשמתי לו כמה מילים והוא גם רשם לי..
אח"כ חזר והחזרנו את היומנים אחד לשני......אני כלכך אהבתי אותווווו........והוא נתן לי את הכל!
היה בחור רומנטי כזההה....
שהיינו מדברים היו לי דפיקות חזקות בלב..רציתי להישאר איתו כל הזמן, כל דקה וכל שניה.. לא הפסקתי לחשוב עליו....
הוא נלחם עליי......
כלכך רצינו להישאר ביחד! אך הגורל לא הכתיב לנו שנישאר ! הייתי מטומטמת שהרסתי אהבה כזאת!!
אלה רגעים שלעולם לא אשכח!!! אהבה אמתית הייתה!!


