החיים הם ללא כותרת, אתם קובעים אותה [:

קרו דברים ככ טובים השבוע אז למה להיות עם פרצוף מדוכא?

שם הבלוג הוא 'חיים רק פעם אחת אז נצלו אותם' וצריך לפעול על פי זה, הפוסט הקודם מדבר על הרגש שהיה לי אחרי

ששלושה אנשים שהיכרתי נפטרו בשלושה שבועות האחרונים וזה קשה שלא לחשוב על זה ולא להיכנס לכזה מצב רוח.

אבל אחרי כול הפטירות וההלוויות והשבעות שהלכתי לאחרונה קרה משהו ששימח את כול המשפחה שלי,

בת דודה חדשה נולדה, אחרי 6 וחצי שנים של אי תינוקות במשפחה (הכי קטנים אצלנו בכיתה א') נולדה בת דודה

חדשה שתעשה רענון למשפחה- משהו אחד

יצא לי גם להשתתף באחד נגד מאה עם קייטנת סלצקי (המשפחה שלי), זה חופש = מנוחה.

ועוד דברים קרו, לפחות עכשיו אני עם חיוך

איך נתתי למצב להידרדר כ"כ?

תחושת האיבוד באה, אני מרגישה אובדן גדול.

ומשומה פעם ראשונה שאני נזקקת לעזרה אין לי כ"כ לאן לפנות.

זה נחמד שאומרים מהצד- את תמיד יכולה לבוא לדבר איתי אבל בתכלס

זה סתם נובע מהרגשת רחומים ובאמת שאני לא צריכה שמישהו ירחם עליי,

אני רק צריכה אוזן קשבת, מישהו שיקשיב לי וייתן לי דעה חכמה ולא סתם חפיפה

של "אני ממש מצטערת.." .

אין לי כוח לרדוף אחרי דברים, כבר נאבד הכוח!

גם נאבד הכוח לרדוף אחרי הדברים הכי חשובים לי, אני נותנת ונותנת ולא אומרת כלום

אבל כשאני צריכה ייעוץ שום דבר לא בא.

אני שמחה שטוב לכם ושאתם נהנים ממה שאני עושה עבורכם, אבל במקום להיות

אנוכיים אפשר לחשוב רגע על עוד אנשים, אנשים שטורחים עבורכם.

אז באמת תודה, תודה על כלום.

כשטוב לך תמיד אתה מעדיף לחפש את הרע,

מה החלק הלא טוב כשהכי טוב לך.

BE HAPPY ?

18/12/08-

תודה לאל טוב לי, מכול הבחינות

רק שימשיך ככה (טפוטפוטפו)