החיים הם ללא כותרת, אתם קובעים אותה [:

תודה לאל, תודה לאל טוב לי.

האושר, החיוכים, השמחה, ההשתוקקות ליום חדש, הצפיה למה שיקרה בעתיד,

החברים והחברות, המשפחה, העולם, הכל פשוט טוב.

צריך להעריך, להסתכל על החיובי, למה להיות רק שליליים?

למה להגיד את המשפט 'חראאאא חיים', אתם בכלל יודעים מה זה חרא חיים?

נכון, גם אני לא יודעת. אבל אני יכולה בוודאות להגיד שחרא זה לא מה שלכם יש.

צריך לזכור כל יום מחדש להודות על מה שיש לנו. להודות על כך שיש לנו אוכל, מקום חם לישון בו,

מקום להתקלח, מקום שאפשר לחזור אליו כשרק רוצים להתרחק מהעולם, להודות שלנו יש בית.

להפסיק להסתכל על השלילי, אלא להינות מהמיטב שיש.

אני יודעת להעריך את זה, אני יודעת להעריך את החברים שלי, את המשפחה, ואת כל מה שדרוש להיות מוערך.

והינה אני עכשיו כותבת פוסט מאושר לחלוטין עם חיוך ענק על הפנים,

כי די, נמאס לי כבר להיות עצובה בגלל שטויות.

צריך פשוט להינות כי חיים רק פעם אחת.

עברה העייפות הגיע הלחץ, ייאי.

אני כבר מוטשת, מוטשת ממך, מוטשת מביה''ס, מוטשת בכלליות,

פשוט מוטשת.

אני רק צריכה את החופש הזה שיהיה אחרי שני הטיולים,

ואז יהיה לי שקט, משהו שלא היה לי כמה זמן.

בא לי פשוט לבכות, ובאמת שלא ברורה הסיבה.

יכול להיות שזה גם בגלל ציפייה שנמשכת כבר זמן מה ופשוט לא מתממשת.

נ מ א ס  ל י. צריך רענון

I can feel your halo

עייפות.

אין מילה אחרת כרגע, רק רוצה להתכסות מתחת לשמיכה ולישון ולישון ולישון,

ואז להתעורר ליום חדש, וערנית ב100%.

נ.ב.

תודה לאל צבעו לי את החדר, יצא מושלם.