גותית מתל אביב

יושבת ליד החלון, מסתכלת על עוברים ושבים..מנסה לנחש במה כל אחד עוסק,

מה מצבו המשפחתי, בן כמה הוא..

קולטת מישהו מעניין ומחליטה לרדת למטה ו'לעקוב אחריו'..

ממהרת במדרגות ומתחילה ללכת אחריו. בינתיים קולטת

את המעשה הטיפשי שעשתה ומהססת, לא יודעת אם להמשיך או לא.

הסקרנות גוברת. ממשיכה ללכת אחריו, מתעלמם מהמבטים [הרגילים]

של אנשים ברחוב על סגנון הלבוש המיוחד....

ממשיכה ללכת, האיש המעניין עוצר ליד חנות סבונים.

לא מבינה למה, אבל מחכה לו בחוץ עד שיצא..לאחד כעשר דקות יוצא עם שקית מרשרשת ובתוכה מתנה עטופה.

ממשיכים ללכת, הוא מגיע לבית קפה ומתיישב מול בחורה צעירה ממנו בהרבה.

נותן לה את השקית, ובלי להגיד מילה הולך, ביינתיים עוקבת מרחוק אחרי המתרחש.

נשארת בבית הקפה, צופה בבחורה כמה ברוגז מהיכסא, משליכה את השקית המהודרת לאשפה ופורצת בבכי חרישי.

הסקרנות גוברת, אך אני נמענת מלגשת ולברר.

בהרגשת סקרנות ללא מענה, חוזרת הביתה להמשיך להסתכל על העוברים ושבים.