החודשיים וחצי האחרונים, הם התקופה הכי יפה בחיים שלי.

לראשונה,

אני מסתדרת עם כל האנשים החשובים לי,

אני משתדלת להיות בסדר, כדי לא לפגוע באותם אנשים,

למרות שמדי פעם יש התפרצות.

אני מרגישה שהקשר הזה חולל בי שינוי משמעותי מעבר למה שחשבתי שהוא יוכל,

וזאת פשוט הרגשה נפלאה לקום בבוקר בתחושת אופוריה הזאת,

ובאמת לקום עם חיוך על הפנים כמו שהרבה זמן לא קמתי.

אני לא יודעת אם הבלוג יחזור לתפקד,

אבל סביר להניח שאם יהיה לי זמן,

ומה לכתוב,

אני אעדכן.