הפלאשבאק הזה שעולה בראשי עכשיו. שעת בין ארבעים, קייצית במיוחד, לדעת שפשוט הולך להיות ערב קסום. וכשאני אומרת 'קסום' הכוונה היא ערב של מחשבות על עדן החלון, מלא מחשבות על העתיד. ניתן לשמוע ברקע את קולו הנעים של סטרינג ואת המנגינה הבוקעת מהרמקולים, פשוט לעצום עיניים, שדות שלמים זהובים, אין סופיים, אני מסוגלת לדמיין את עצמי רצה שם, עם שמלה לבנה, מרגיש כל כך נוצצת. רואים שזה לעולם לא יגמר. האהבה לטבע באה בסופו של דבר מהבית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ספיר. D;