שירן הסתכלה עליי שוב והפעם ידעתי שהיא כועסת על שהייתי עם שירה ולא איתה .
והיא צודקת הייתי צריך לשים לב אבל אני אשם ?
הפנים שלה היו חלקות ורטובות כשחזרה הבייתה . ניגשתי אליה ואמרתי :
"שירן , אני ממש מצטער"
"על מה ?" וניגבה את פניה.
"את יודעת על מה - על שירה"
"אה, לא קרה כלום"
"אני יודע שכן ואני ממש מצטער"
הפעם היא לא ענתה
בשלב כלשהו בדרכנו הבייתה נפרדנו .
ישבתי בבית ונכנסתי למסן . היא הייתה מחוברת .
התחלתי את השיחה :
מישהו שומר עלייך אומר/ת : היי
נסיכונת מתוקונת =] אומר/ת : היי
מישהו שומר עלייך אומר/ת : שירן אני באמת מצטער
הודעת מערכת : המשתמש אינו זמין
בבלוג זה
בכל הבלוגים
