איזה התרגשות בלוג ראשון....
אין לי מושג איך להתחיל...... טוב אני אתחיל במה שיושב לי הלב
חברות שלי איכזבו אותי בגדול. מה בסך הכל ביקשתי מהן?? שיבואו איתי לתל אביב לעשות כיף פעם אחרונה לפני שאני מתגייסת?? חשוב לציין שהן גרות במרכז כך שלהגיע לתל אביב בשבילן זאת לא בעיה. פתאום אין להן זמן והן עסוקות ועד שאחת מפנה יום השנייה לא יכולה ואם השנייה יכולה אז הראשונה לא יכולה ואם זה היה הפוך אני הייתי מפנה יום בשבילן זה ממש פוגע שהן לא מוכנות לעשות בשבילי את מה שאני מוכנה לעשות בשבילן.. מה אתן עושות לי טובה שאתן באות??. לא רוצות לבוא אל תבואו אבל אח כך אל תבקשו ממני כלום. הייתי בטוחה שאני חשובה להן אבל מסתבר שטעיתי ובגדול.
הגעתי למסקנה שאין דבר כזה חבר אמיתי יש חברים טובים אבל אין חבר אמיתי אין מישהו שבאת יהיה מוכן להיות לצידך 24 שעות מישהו שאתה יכול תמיד לסמוך עלייו מישהו שלא יתן לך ליפול, שתמיד יהיה מאחורייך. או שיש מישהו כזה ואני עוד לא מצאתי אותו. בקיצור הייתי חייבת לפרוק את עצמי. אני מקווה שהבלוג הבא יהיה יותר שמח.
ובנימה אופטימית זו אני אאחל לילה טוב לכולם!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: