*את עדיין ילדה,את ודאי לא יודעת את אשר שתי עינייך מבקשות..*

ממ טוב אז איפה להתחיל?

ל"ג בעומר היה אחד הטובים,

הייתי אצל אבטל בדרום [הכנו צ'יפס משהו קטלני]

אח"כ ישבנו אצל זגורי עם בוץ',ניב,עמי ואביב

כמובן שנרגילה ומלונים (:

בערב הייתה שיחה עם נפתלי,אחד האנשים הקרועים

הבנאדם היה מסומם מלא זמן והוא נקי כבר 18 שנה

אבל עדיין מדבר כמו סטלן D:

אחרי השיחה[שנגמרה ב12] הלכנו לחולות מחוץ למושב

עשינו מדורה וכמובן על האש,היינו איזה 20 ילדים

כמה שטויות וצחוקיים אללוהייםם,לא אשכח את זה בחיים.

ב-3 וחצי החלטתי עם כמה ידידים לפרוש לבריכה,ושכחנו איזה קור בחוץ עם הרוח הזאת

ודניאל חשב שזה נורא מצחיק לזרוק אותי לבריכה

ובסוף בוץ' זרק את שנינו [אותי ודניאל],והוא קפץ וזגורי ואביב

והיה קפפפפפפפפפפוא!

למזלנו המקלחות היו פתוחות אז הלכנו להתקלח במים רותחייים

כן כן התקלחתי עם דניאל החתיך הזה P:

וזהו פרשנו באיזה 5 ומשהו

אבל נשארנו ערים עד האוטובוס ב-9 בבוקר

שכמובן היה מפוצץ ואני בן וירדן נאלצנו לשבת על הרצפה בזמן שערבים מפגרים שוכבים להם באוטובוס.

אבל בקיצור? ל"ג בעומר בלתי נשכח (:

-תמונות בקרוב-

היינו חברות כ"כ טובות,

ועדיין טובות,אבל בתקופות.

אנחנו יכולות להיות החברות הכי טובות שכל היום ביחד

וכמה זמן אחרי זה פשוט לשנוא אחת את השניה.

אבל בזמן האחרון את התהפכת.

נעשית שרמוטה,זולה,פרחה,צעקנית,דוחה.

אני לא יכולה עם הנוכחות שלך

את חייבת לבלוט,עושה פוזות על כולם,נמרחת על כולם

זאת לא את! זאת לא מי שאת באמת,בפנים.

בנאדם יתאהב במי שאת

לא בפוזה של הפאקצה הצעקנית הטיפשה שלך,

תביני את זה.

כי באמת את ילדה מדהימה,עם לב טוב,ואכפתית

אז בבקשה,תקלפי מעצמך את הפוזה שלך,

ותהיי מי שאת,כי את מדהימה בדרך שלך.

המצב בינינו לא מזהיר,

היום שובפעם הראתי לך שהמצב בקאנטים

ואמרת שאתה יודע,אבל לא יודע למה.

אמרתי לך שהשתנת

אמרת לי שלא,שאני זו שהשתנתה.

אולי באמת,אבל זה עצוב,

זה עצוב שפעם היינו כמו אחים,כמו זוג,היינו מדברים על הכל

לא מתביישים.

והיום? היום אין על מה לדבר,ופשוט מוותרים ולא מדברים.

זה לא בסדר.

אהבנו כ"כ את התקופה ההיא,

עם כל השמות וכל השירים והאהבה והצחוק.

מה קורה לנו? למה אנחנו במצב הזה?

רק מקווה שיהיה טוב,

בע"ה יהיה טוב.

-שיר שהוא שר לי,בתקופה אחרת שהייתה על הפנים,והוא פשוט אומר הכל-

"הבדידות עכשיו אוחזת בי ברגש
מחזירה אותי לימים שהיינו אוהבים
איך היינו מתחבקים מול זריחת השמש
וכולם רק עלינו היו מסתכלים

כבר הכנתי תוכניות שנגור ביחד,
העתיד התנפץ לי ישר בפנים
אם היית יודעת איך כולי בפחד,
גם הלב מסרב לקבל את המילים

למה נשמה קשה הדממה
בין כל האנשים אני בודד נורא
לעולם את סתם אחת, בשבילי כל העולם זו את
לא יכול לוותר עלייך, נערה

תמיד חשבתי שעכשיו עוד נהיה בקשר
האמנתי שהדרך תהיה רצופה מכשולים
לא מוצא את עצמי, אני סגור בחדר
מחכה ליום שאת אולי תסלחי

הכוחות כבר אזלו מדקה של נחת,
ואני רק רוצה אלייך יפתי
תני סיכוי קטן שנהיה ביחד,
איך אוכל להסיר דאגה מליבי.."