*את עדיין ילדה,את ודאי לא יודעת את אשר שתי עינייך מבקשות..*

 

אפילו שככה פתאום זה נגמר חשבתי שעוד נדבר
עשית את עצמך לא שומע נתת לי להתפורר
מתוך ערימת השברים שבלב אספתי את מה שנישאר
מיליון פעמים כבר אמרתי "אוהבת" יותר מזה אי אפשר

תגיד לי מי יכולה לאהוב אותך יותר
תגיד לי אם יש עוד אהבה במקום אחר
תגיד לי כבר ניסיתי הכל זה לא עובר
תגיד לי רק אם אפשר לאהוב יותר

היית אמיתי עכשיו אתה דמיון,הפכת לחלום לבן
אולי זה בכלל לא קורה לי אז למה אני עוד כאן
אם אתה לא לבד,מצאת לך אחרת כזה שאותך תאהב
תגיד לי את זה בשתיקה ארוכה עשה שזה לא יכאב

תגיד לי מי יכולה לאהוב אותך יותר...

 

זה רק אחד מהשירים שכמעט מצליחים לתאר מה אני עוברת בתקופה האחרונה,

לא קל שמישהו שחשוב לך ושאתה אוהב אותו מאוד,מחליט לוותר עלייך.
לא קל לחכות שהבנאדם הזה יבין שעצם זה שהוא פגע ומראה חוסר אכפתיות

הוא פגע בך כ"כ.

לא קל לדעת שמה שהיה פעם לא יחזור על עצמו.