וואי איזה שעמום תחת!!!
אני יושבת מול המחשב,מחכה
שהאימיול הזה כבר יוריד לי ת'שירים שאני רוצה.
בשביל סתם ככה להעביר ת'זמן,
נכתוב פוסט שכזה :P
קמתי בבוקר,נסענו לקנות את כל הציוד+ספרים לשנה הבאה.
כן אני יודעת מוקדם מדי לדעתם של כמה פה,
אבל אמא שלי קבעה ככה,
ומי אני שאני אתנגד להחלטה של איזבלה אברמוב?
בזמן הקניות,אבא שלי לקח את אח שלי להסתפר.
אמא שלי שכחה ת'פלאפון בבית אז לא היה איך להתקשר.
סיימנו ת'קניות והכל,ופתאום נזכרנו שאין איך להתקשר לאבא שלי.
אמא שלי עם הקניות בצד השני של המדרכה,
ואני הלכתי לחנות וביקשתי שיחה.
התקשרתי לאבא שלי ואני שואלת איפה הוא והוא אומר לי:"רק הגיע התור שלנו עכשיו"
אני כזה:"מההה???"
הוא:"תחכו עוד חצי שעה בחוץ"
ושתבינו חם בחוץץ-מאוווד!!!
אני:"מה אתה רוצה שאני אגיד לאמא??"
הוא שואל את אח שלי[ואני שומעת את השיחה]:"ניקה אני יכול ללכת להביא את אמא ואתה
תישאר פה להסתפר?"
אח שלי:"לא,תישאר פה,שהן יחכו"
יצאתי והלכתי לעמוד עם אמא שלי בחוץ.
אחרי 5 דקות,אמא שלי:"אוי הלך לי הגב.....חכי חכי מה אני אעשה לאבא שלך...."
התיישבתי על המדרכה,ואמא באה והצטרפה,והקניות נשארו מאחורי,ולכו
תדעו אם מישהו יעבור ויקח משהו.
בכל בכל מקרה זה לא ממש הזיז.
חיכינו עוד 25 דקות,
ואז נוסעת מכונית שדומה למכונית של אבא שלי ואמא שלי:"סופסוף הגעת ואדים!!"
ואחרי 2 שניות:"זה בכלל לא הוא..."
קיצר הם באו והכל,נסענו לטיב טעם,
חזרנו הביתה,
והנה אני יושבת לי פה מול המחשב,
ומחכה ש-277 שירים באימיול יירדו כברר!!!
אתם מוזמנים להגיב =]