עם הבוקר מתעורר,אל הדרך מתמכר
נוסע,נוסע
מסביב הרבה ירוק,זה נוגע כך בצחוק
זה רגע מתוק זה

איך לזוז בין השבילים,שרקמו בי השנים
ברדיו שוקע
להמתיק שוב בשתיקה,שוב בדרך הבריחה
ושוב זה נוגע

ובלילות,עיניים דומעות
שפתיים לוחשות
אלייך אלייך
ובימים,פנים אל מול פנים
אני באמצע החיים
ועוד בלעדייך

והכביש אינו נגמר,זו הדרך למחר
באופק נוגע
לו היית את פה איתי,לחזק את חולשתי
הייתי רוגע

ובלילות,עיניים דומעות
שפתיים לוחשות
אלייך אלייך
ובימים,פנים אל מול פנים
אני באמצע החיים
ועוד בלעדייך

אני עכשיו עושה שיעורים ושומעת מוזיקה פתאוםם שמעתי תשיר הזה הוא פשוט מדדהיים

אין עוד דבריים כאלו,כ"כ הייתי צריכה תטיול הזהה!!

פשוטט נהנתי הגיחה הזאתת היא באה בתזמון כ"ככ מתאים..

ביום חמישי שישי הייתי בגיחה בפרדס חנה היינו במחנה כול היום הקמנו אוהלים היתאגנו לטקס למדנו ניווט עשינו אוכל,מתקנים איין פשוט היה כול הזמן מה לעשות.

אפשר לאמר שבהתחלה הגיחה הייתה דיי משעממת אך כאשר הלכתי לעשות חזרות לקראת הטקס ורקדתי עם שני הייה מממש כייף, עשינו טקס לזכר חללי הנח"ל,היה כ"כ מרגש ויפה אף אחד לא האמין שנצליח להרים טקס ברמה כזאת!! אני לקחתי שקיות עם חול ונר הדלקתי משואה רקדנו ניגנו בגיטרה איןן היה פשוט טקס מדהיםם!!

בלילה הכרתי כמה ילדים מעמל ב' והייתי איתם,גאאד איזה ילדים חמודים יש שם..אני שוקלת לעבורר לשם בתיכון אך העובדה שכולם שם ממש חכמים מלחיצה אותי :[[

חוץ מזה יום אחרי זה היה ניווט וטעינו במסלול ועלינו על הר שלא היינו צריכים לעלות חח אך לא נוראהקבוצה שלי הסתדרה והגענו ראשונים :]

חוץ מזהה גם כן יצא לי להתחבר יותר עם אנשים שלא הכי היתחברתי איתם ו...זהו היה מדהיםם :]]

עכשיו חזרתי ממיכלי הקטנה ואיי היה כ"כ מצחיק עשינו סירטונים פשוט קורעייים!!

נראלי שפה סיימתי את  פינת החפירות שלי להיום :]

ולסיים קבלו קטע שילד עשה בשיעור אותי אישית זה קרעע

כול הכיתה למדה בשקטט ואז איזה אחד קם וצרחחח חומווווסס  חחחח

 נממ  עוד פוסט חלש שלי אה ? טוב נו לפחות העיצוב יפה בבייי

יותר מידי דברים בתקופה כ"כ קצרה.

בזמן האחרון אני מרגישה לא הכי שמחה ושלווה כמו שהרגשתי פעם.

החיים שלי יותר מידי שיטחיים,סטודיו,לימודים,חברות,בקושי צופים..

אני מרגישה שאני לא תורמת בחברה שאני לא עוזרת לאנשים שבאמת צריכים עזרה אני לא מתנדבת בשום דבר לא כלום,אפילו בבית אני בקושי עוזרת..טוב אבל תאמת אני בקושי בבית.

לוח הזמנים שלי עמוס,יש לי יותר מידי עיניינים לפתור ופשוט אין לי זמן לעצמי.

פעם הייתי יכולה פשוט לשמוע מוזיקה לשכב במיטה ולחשוב על כול הסובב אותי

קיום אין לי זמןן לזה פשוט כול היום אני ברדיפה אחר ההצלחות שלי,מעניין אותי מתי כבר נראה תוצאות.

יותר מידי שעות אני בסטודיו,ולמרות זאת כאשר אני בסטודיו אני מרגישה שלווה ורגועה .

אני כבר מחכה לחנוכה ל8 ימים של מנוחה.

נקווה שאני יצאה לטיול טוב בכינרת או סתם להיזרק באוהל כבר הרבה מאוד זמן שלא יצאתי לטיול.

יום חמישי שישי אני בגיחה :]] נקווה שמשם הכול יהיה יותר טוב:]

ובנימה אופטימית זאת אני יסיים עוד פוסט על חייה (המאוד מעניינים..חחח)