~.סבוכה בין חוטים.~

כנראה שהמילה "טוב" צריכה להשכח מראשי.
הטוב לא פוקד אותי...
הרע הפך ידידי הטוב ביותר, כמו כלב - ממש כך.
ידידו הטוב ביותר של האדם.
איני מבינה מדוע הייתי צריכה להקרא "שלי", "אכזבה" כבר הולם אותי יותר.
כל דבר שאעשה יהפוך נגדי.
זהו יום כ"כ דפוק.
כל החברים שלי - חברי האינטנט כביכול, חושבים כי הם כשלון.
באמת שאני לא מבינה אותם, הם עשו רע?
לא.
הם פגעו במישהו?
לא.
רק לחשוב מי אשר הביא אותם למצב האיום הזה.
אני - אלא מי עוד מסוגל?
ילדה דפוקה, חסרת שכל.

כה מובן לי כעת למה אין לי חברים.
מי ירצה להסתובב בחברת הורסת חיים? :/

כרגיל, מצב רוח ירוד ודכאוני.
פוסט חסר משמעות...

בלוג חדש נולד, עוד אחד אל תוך מליונים.
הבלוג יהווה לי בלוג מפלט, כשרע לי , כשטוב לי - אם יהיה טוב.
לא יומן, בלוג.
קטעים, שירים - הכל אכלול פה.
הכתיבה פורקת מהלב המון, תנסו (:

אני לא רוצה כי יגיבו בבלוג כאלו שיאמרו "עוד אחת חסרת חיים" ותגובות פוגעות למינהן.
אני יודעת - הכל אני יודעת.
למדתי לא להתייחס לנאמר, לכל מילה אשר עלולה להשאיר צלקת.
את חיי תכירו במהלך הכתיבה, פוסט אחר פוסט.

ברגע זה אני לא חושקת בעיצוב.
שישאר קודר ושחור.
עיצוב יבוא - כשיבוא לי בטוב.

נחמד להכיר אתכם.
האנשים שאולי קיימים.