לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

~.סבוכה בין חוטים.~


חיים של אחת ללא חיים.

כינוי: 

גיל: 28

MSN: 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


8/2007

למות בעוד אתה חי.


כנראה שהמילה "טוב" צריכה להשכח מראשי.
הטוב לא פוקד אותי...
הרע הפך ידידי הטוב ביותר, כמו כלב - ממש כך.
ידידו הטוב ביותר של האדם.
איני מבינה מדוע הייתי צריכה להקרא "שלי", "אכזבה" כבר הולם אותי יותר.
כל דבר שאעשה יהפוך נגדי.
זהו יום כ"כ דפוק.
כל החברים שלי - חברי האינטנט כביכול, חושבים כי הם כשלון.
באמת שאני לא מבינה אותם, הם עשו רע?
לא.
הם פגעו במישהו?
לא.
רק לחשוב מי אשר הביא אותם למצב האיום הזה.
אני - אלא מי עוד מסוגל?
ילדה דפוקה, חסרת שכל.

כה מובן לי כעת למה אין לי חברים.
מי ירצה להסתובב בחברת הורסת חיים? :/

 

כרגיל, מצב רוח ירוד ודכאוני.
פוסט חסר משמעות...

נכתב על ידי , 23/8/2007 03:51  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



כפרפר המתעופף לו ברוח - קטע.


כפרפר המתעופף לו ברוח/ שלי.
סבוכה בין חוטים, המחנק אינו מרפה - ולו מעט.
אף על פי שרצונה להתשחרר כה עז, הכאב נכרך סביבה עד אשר נשמתה נעתקת.
סכין שהוחדרה לגבה, מרגישה היא כיצד הדם בעורקיה חדל לזרום.
בראשה מחשבה בודדה, כי אין כל צורך לחיות.
ילדה תועה בעולם, מחפשת את סוף המערכה.
פניה חיוורות - חסרות הבעה לחלוטין, עינייה חשוכות, שפתייה לא אומרות מאומה.
יצור הנולד ללעג בפי כל, לעג אשר הביאני לאפלה.
איני יודעת מהם שמחת החיים, האושר, השגשוג וההצלחה.
יודעת אנוכי מהו הסבל האיום, המחנק, החשכה, הכאב שמפלח גופי.
כבובה שסבכו חוטיה, אינה מתפקדת.
חושקת להתרומם, לפרוש כנף ולחוש כי אין מפריע.
רצוני יחיד, להיות חופשייה כפרפר המתעופף לו ברוח.
נכתב על ידי , 21/8/2007 00:32  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



בלוג חדש נולד.


בלוג חדש נולד, עוד אחד אל תוך מליונים.
הבלוג יהווה לי בלוג מפלט, כשרע לי , כשטוב לי - אם יהיה טוב.
לא יומן, בלוג.
קטעים, שירים - הכל אכלול פה.
הכתיבה פורקת מהלב המון, תנסו (:

אני לא רוצה כי יגיבו בבלוג כאלו שיאמרו "עוד אחת חסרת חיים" ותגובות פוגעות למינהן.
אני יודעת - הכל אני יודעת.
למדתי לא להתייחס לנאמר, לכל מילה אשר עלולה להשאיר צלקת.
את חיי תכירו במהלך הכתיבה, פוסט אחר פוסט.

 

ברגע זה אני לא חושקת בעיצוב.
שישאר קודר ושחור.
עיצוב יבוא - כשיבוא לי בטוב.

 

נחמד להכיר אתכם.
האנשים שאולי קיימים.

נכתב על ידי , 20/8/2007 22:28  
5 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





143
הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , מגיל 14 עד 18
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לShelly ™ אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Shelly ™ ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2022 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)